אירוע מס' 3 – פרדס חנה בת תשעים

אחרי היעדרות ארוכה חוזרת בצהלות שמחת העשייה 🙂 

לפני שש שנים, ב-2013, קיימנו עם אייל כגן (אז כשותפי לאירוע כ'שר החוץ' והיום סגן ראש המועצה ושוב שותף) את אירוע
'מקום שמור 100 לכרכור' שהיה להצלחה מרגשת. מאות אנשים השתתפו בכנס ובסיורים , והשילוט ההיסטורי שהצבנו עומד עד היום.
(וכן, מחדשים כמה מהם). 

עכשיו תורה של פרדס חנה האחות הצעירה לחגוג יום הולדת, וגם 50 שנים לאיחוד עם כרכור! 


בימים אלה, אני והצוות שאיתי, עמלים במלוא המרץ על חגיגת יום הולדת למושבה פרדס חנה החוגגת השנה 90! להיווסדה (1929)

פרדס חנה ואחותה הבכורה כרכור (1913), מהוות בית לקהילה גדולה של יוצרים, אמנים, אומנים ואנשים שמוקירים את התרבות המקומית, זו שנבנתה פה ונוצרה במהלך השנים – החל מהעליות הראשונות, דרך האנשים שבנו את המקום, סיפוריהם, הבתים
בהם גרו ועד ימינו אנו.
לכבוד יום ההולדת כחלק מפעילות המועצה, התקיימו ועוד יתקיימו בהמשך השנה, אירועים רבים ושונים. תעקבו כאן 

אחד מהם הוא זה אשר עליו אנו עמלים וזה קורה ממש החודש – 20|21|22 ביוני

גם אנחנו במושבה כמו ערים ועיירות רבות, עוברים בשנים האחרונות תהליך עיור מואץ הנובע מגידול מאסיבי באוכלוסיה,
הפשרות שטחים לבניה, עקירת פרדסים ועצים עתיקים ובירוא חקלאות למען הבנייה המשתלטת.
אני מבקשת להאיר את יופיו וייחודו של המקום שלנו מבלי להתעלם מאילוצי הקידמה והפיתוח הכרחיים. את הבתים שעוד נותרו
ואלה שכבר לא, דרך הארכיונים, סיפורי הראשונים ודורותיהם.
מקום שמור נולד מתוך אהבה ודאגה לעיירה שלנו, ומהרצון לשתף אתכם בסימני הדרך ההיסטורים והארכיטקטונים במושבה,
להוקיר את הקיים ולשמר לעתיד, להסתכל, ללמוד, לאהוב ולהתפתח לצידם ולא על חשבונם ובמקומם.
היינו רוצים לראות את שני הנושאים צועדים יד ביד – שימור ופיתוח תוך בחינה של המעבר מכפריות לכפריות – עירונית,
שיתוף הציבור ושמירה על הצביון הייחודי שלנו שבשלו באנו לגור כאן.

פרויקט זה מתווסף אל פרויקטים דומים בישובים בסדר גודל של יישובינו,יישובים המבקשים להתפתח תוך שמירת צביונם
וייחודם ויכול להוות השראה ולהוביל יישובים נוספים למעורבות התושבים בתכנון המרחב בו הם חיים, בחינת פיתוח מואץ מול
שמירה על האופי והיופי.

וכך במהלך החמשוש של 20/21/22/ ליוני, הימים הארוכים בשנה, יערכו האירועים במסורת מקום שמור:

6 סיורים רגליים וסיורי שטח – אשנב להיסטוריה, אדריכלות ונוסטלגיה וטבע בפינות קסומות ונסתרות
[ימים שישי ושבת] כאן פירוט הסיורים והרישום

בין הסיורים יערך כנס/ שיח/ מדברים על / התלבטנו הרבה לדייק את שם למפגש הזה כדי שיגע בכם ותתענינו ותבואו כי הוא
בפירוש מיועד לנו התושבים כמו גם לבעלי מקצוע.

'כשמגדל פוגש פרדס' מדברים אדריכלות בגובה העיניים 
[יום שישי, 11:30-13:00, במתנ"ס פרדס חנה]
5 הרצאות קצרות הסוקרות מגמות עכשוויות בתחום התכנון האורבני, מפי אדריכלים ואדריכליות מובילים/ות בתחומם. שימוש
במשאבים קיימים (אדריכלות, טבע, עיצוב עירוני, קהילה) ומינופם לתכנון מושכל ומתחשב של צמיחה עירונית.
ההרצאות "יאירו זרקור" על המאפיינים הייחודיים של המושבה פרדס חנה-כרכור (מבחינה פיזית, היסטורית וחברתית), ויאפשרו
לנו קהל התושבים להרחיב את הידע והאפשרויות, ולקבל כלים להתבונן על המרחב שלנו באופן שיצעיד את המושבה למקום טוב יותר.
כן זה אפשרי!

המרצים שיכבדו אותנו : אדר' הלל שוקן | אדר' דניאלה פוסק | אדר' אסף לרמן | אדר' יעל גלעד | אדר' ליאור ויתקון.  
האירוע במעמד ראש המועצה גב' הגר פרי יגור. תהיה גם אתנחתא קומית .
מקווה שתבואו בהמוניכם לשמוע. יהיה מרתק. חשוב לנו שתרשמו כדי שנדע להיערך לכבודכם. כאן

ביום חמישי ה 20/6  ב- 18:00 מוזמנות ומוזמנים לחצר השוק לפתיחת תערוכת צילום מחומרי ארכיון של בית הראשונים על
חיי התרבות השוקקים שהיו כאן מתמיד, נרים כוסית לפתיחת החמשוש. להקה חיה על במת  ה BOX  תנעים לנו את הערב.

ואחרון חביב ביותר, אנחנו מציבים עוד 10 שלטים היסטורים באתרים חשובים בפרדס חנה בנוסף על אלה של כרכור בה נחדש חלק מהשלטים הקיימים.  הנה הם כבר בדפוס


מקווים לראותכם בכל הטוב הזה !

אילנה וצוות מקום שמור:
עוזרת הפקה: עינת גראור שותפה מקצועית להפקת הכנס: אדר' מיכל שלגי,  אדר' ליאור ויתקון,  סגן ראש המועצה אייל כגן,
תודה לראש המועצה הגר פרי יגור, לחבר המועצה מחזיק תיק תרבות וספורט אבי אמיתי, לעובדות ועובדי המועצה, לרונית בר אילן ולכל האחרים שנותנים כדי שזה יקרה בדיוק בדיוק כמו שאני חולמת.
תודה

תסתכלו סביבכם, תרימו את המבט, מתוך המילים האלו ממש, והתבוננו. יש הקוראים לזה עיניים טריות. הכל מתחדש כה מהר,
הישן נעלם מפני החדש. מצמוץ אחד ארוך והכל משתנה, אבל, בתוכה נטועות תזכורות. הן שמורות למי שהולך לאט ורוצה לדעת,
להסתכל.          

ובין המבטים כנסו לכאן, כי ממש חשוב לנו שתשריינו מקום לסיורים ולשיח אדריכלות כך שנדע איך להיערך

וכמובן, עקבו אחר האירוע בפייסבוק

מבט שווה אלף מילים

להתראות בקרוב.

 

מודעות פרסומת

ברוכים הבאים למקום שמור

שנות ה40', מלון הירש (כיום 'הכל בדולר') מרכז המושבה * ארכיון בית הראשונים

תראו את התמונה הזו. בתוך שדה צומח בית לבן, כמעט מסנוור על רקע השמש הארצישראלית.
ברקע משמאל – שלד עגלולי של בניין נוסף. אם תסתכלו ממש לתוך התמונה תוכלו לראות משמאל גשר.
הבניין ברקע הוא האמפיתיאטרון בית העם, שעומד בדד במורד רחוב המעלה. הגשר נמצא מעל לואדי, שלימים זרם בו השיקשוק.
סביבם הכל מתחדש כה מהר, הישן נעלם מפני החדש ובנינים צומחים במקום הדרים.
מיצמוץ אחד ארוך וכל התפאורה משתנה. אבל בתוכה נטועות תזכורות. והן שמורות למי שהולך לאט ויודע להסתכל.

מקום שמור נולד מתוך געגוע בלשי למה שהיה כאן פעם, מהרצון לשתף אתכם בחוויה של מבט בסימני הדרך הארכיטקטונים במושבה פרדס חנה כרכור, להוקיר את הקיים, הנכחד, את המתקלף בקצוות.
הפרוייקט, שעושה דרכו באיטיות במעלה סדר היום, נהגה על ידי אילנה פלדה, שרתמה רבים וטובים למלאכה.
את תלאות הוצאתו אל הפועל תוכלו לקרוא כאן, ואת תיאור הפרוייקט המלא תוכלו לקרוא כאן.
האתר הזה נבנה כדי לשתף אתכם בתהליך היצירה של [מקום שמור] – אירוע יישובי הכולל ביקורים, סיורים והרצאות באביב, עם הפריחה.
החומר הארכיוני שנאסף ועוד יתווסף, מבקש כמו הבתים עצמם, להביא את עצמו לידיעת הציבור.

מקום שמור לזכרונות,
הזמנה למבט חדש על הישן.
ברוכים הבאים.

כדי להכנס לפוסטים התגלגלו למטה ↓


לרשימת אתרים לאירוע | מה זה מקום שמור | מקום שמור, מילה אישית |

מבנה השוק הישן, תיק תיעוד לפני שיפוץ

מתוסכלת ממה שקורה בסביבתי ולא רק כאן. כל מקום שמור הופך נדל"ן, הבניה פרועה, הבוסתנים, הפרדסים, הירוק הכל זמני בפני שכונות שינה (יוממות) בבניה אחידה שגם במאה ה 21 נבנות לפי 'סטנדרט' שאינו קשור להתמודדויות שמחכות לנו כבר בהווה.
כל השכונות נבנות באותה תוכנית בלי איפיון מקומי, אין רחוב רק מרכזי קניות, בלי עירוב שימושים כזה שמאפשר סתם לטייל למכולת, לסנדלר, לקנות בזוקה לקנות מחברת ובלי להזיז את האוטו.
אין בניה ירוקה מתחשבת בסביבה, בכיווני האוויר והשמש, ממחזרת מים, ערה לטביעת הרגל האקולוגית שלה, הצמחיה שנשתלת (דשא פלסטיק, קוקוסים וברוש לימוני עוד באופנה..) חוסר מודעות לבעיות של זיהום אור. הרצון ל'וילה' ב'נוה פרדס' לא חומלת על מה שהיה
כאן אך אתמול.
בעוד הקניון המנותק סגנונית בכיכר אגד מתקדם לקראת סיום (הזכוכיות השחורות לא הופיעו בשלט המוצב על החזית והן מין הפתעה מצערת), מרכז המושבה עדיין מחכה לאפגרייד שלו.
חלקו הראשון ההיסטורי של מרכז המושבה נבנה כבר ב-1936 היו לו ימי זהר אך משנות השמונים סובל מהזנחה מתמשכת, עם זאת
התבנית הבסיסית נשמרה ורק צריך להוריד את המיותר ולשפץ את הקיים.
הסנונית הראשונה היא מבנה השוק הישן במרכז ההיסטורי של פרדס חנה שעומד בפני שימור ושיפוץ ובתקווה שישפיע על כל המרכז,
שכמו לכלוכית מחכה הרבה זמן לגאולה.
במקרה של השוק הישן, העבודות מתוכננות להתקיים מתוך ראיה כללית של שימור מרכז המושבה שלנו. בדגש על מושבה, לא פרבר
שינה, שכונת וילות, מ ו ש ב ה . ע"פ פרסומי המועצה זה יהיה 'מתחם תרבות, תיירות ופנאי'. אך לא נעניתי איך יתמלא וישמר תוכן
איכותי של תרבות ואמנות ומקומיות ולא רק תרבות מזון ורשתות.
תכנון ושימור השוק נעשה ע"י משרד ציונוב ויתקון אדריכלים  משרדם עוסק בפרוייקטים מרכזיים בתכנון ושימור ברחבי הארץ ואנחנו
זכינו שיעשו כאן בבית. זכינו כי ליאור יליד המושבה ומגדל כאן דור רביעי, מכיר את העבר וקשור לעתידה.
ביום ההולדת 8 של מושבה חופשית במאי 2014ערכנו סיור עם ליאור בשוק והנה כל תיק התיעוד לשימור המבנה שעשה משרדם,
שנאמר אמן

מבנה שוק ישן של פרדס חנה -תיק תיעוד לפני שיפוץ

סוג המבנה: מסחר
כתובת:  האורנים, פרדס חנה
שנת הקמה: 1954
מהנדס/ארכיטקט בניין: עמנואל ליבוביץ
סגנון אדריכלי: מודרני עם השפעות מקומיות
משמש היום: נטוש, לפני שיפוץ


סיכום והערכת האתר

למתחם השוק שבמרכז המושבה חשיבות מקומית קהילתית. מיקום השוק במרחב הציבורי, הינו מרכזי ביותר – אם כי במצבו הנוכחי
נתפס כ"חצר אחורית" של חנויות המרכז המסחרי (ה"מושבה" בשפת המקומיים), וכמתחם חנייה שאינו מוסדר. פוטנציאל רחבת השוק, להוות מרכז עירוני חיוני בעל אופי מקומי ייחודי למרכז המושבה. המבנה מהווה זכרון למרכז המושבה ההיסטורי, והינו למעשה אחד
מהמבנים האחרונים שהיו חלק מהמרכז ההיסטורי, שריד שלא השתנה מאז הקמתו. שיקומו ושל המבנה ושל המתחם כולו, יחזק את כל
מרכז המושבה ובעיקר את חיי ה"רחוב" בניגוד לאופנת ה"קניונים".
הרחבה הייחודית תהפוך מחנייה אחורית לא מוסדרת לכיכר עירונית תוססת. כיכר שכזו, שלה דפנות מסחריים ומבנה משומר של השוק
הישן תייצר רחבה עירונית ייחודית למושבה, כיכר שכזו לא איפיינה את מושבות הברון השכנות (והקטנות), אלא דומה יותר לעיירה
איטלקית קטנה עם פייאצה מרכזית. הכיכר מצוייה בסמיכות למתחם ה"וואדי" שבמרכז המושבה ובכך טמון יתרון נוסף של רצף שטחים פתוחים בעלי אופי שונה המהווים את המרחב הציבורי והקהילתי של מרכז הישוב. רצף השטח הפתוח מונגש בטבעיות לקהל הרחב ומשפר את נוחות ההליכה הרגלית באזור המושבה. כפי שנעים יותר ללכת לאורך המדרחוב של זכרון יעקב, כך יהיה נעים יותר לחנות את הרכב בואדי, ו"לטייל" למושבה דרך מתחם השוק.
רחבת השוק תייצר מנוף לפיתוח יתר החנויות שמפנות במצב הנוכחי את העורף שלהן למתחם השוק. סדרת מקומות החניה, יבוצעו כך
שלא תהיה גריעה ממספר סך מקומות החנייה במצב הקיים. בנוסף לכך, יורחבו החנויות ברחוב הדקלים הפונות אל מתחם השוק, כך
תפותח חזית חדשה מזמינה של החנויות שיהפכו להיות דו-צדדיות הן למתחם השוק והן לרחוב הדקלים.
מתחם השוק ראוי לשימור ברמה המקומית והקהילתית – ובכך ישמר את אופייה המקורי של מרכז המושבה ויהווה סמן ימני לעיצוב
המחודש של המרכז כולו.

2012, פינה דרום מערב, צילום: בן דוד

השוק בשנות ה-60',  צילום: אברהם ארצי  *ארכיון בית הראשונים

1. כללי -מפה ותצלום אויר עדכניים

2010, זיהוי המבנה על גבי תצלום אויר, מקור: אתר הועדה המרחבית לתכנון ולבניה השומרון  מממממממ  

זיהוי המבנה על גבי מפה עדכנית, מקור: Google Maps

תמצית המחקר ההסטורי/אדריכלי/סביבתי

  1. ניתוח טיפולוגית המבנה וערכיו האדריכליים
    מבנה השוק, הינו מבנה ששימש למסחר עירוני במרכז המושבה החל מראשית שנות ה-50. המבנה בנוי בסגנון מודרני ותוכנן על ידי
    המחלקה הטכנית של הרשות המקומית.. המבנה בנוי על רחבה המשופעת קלות לכיוון מערב לוואדי החוצה את מרכז המושבה.
    המבנה עצמו בעל דירוג התואם את פני השטח.
  1. ניתוח תקופות הבניה השונות
    המבנה הוקם במספר שלבים, חלקו העיקרי הוקם בשנת 1954, עד שנת 1955 הוקמו חלקים נוספים לרבות אגף חדש של 5 חנויות.
    אגף זה נהרס כליל בשנות ה-80.
  1. ניתוח נפחי ופרופורציות המבנה (אסתטיקה)
    המבנה בעל חזות מודרנית, מבנה מאורך בעל מקצב חנויות אחיד. גג שטוח המחולק לשלושה חלקים בעלי מפלס שונה.
  2. אנלוגיות לתקופה וסגנון הבנייה
    ניתן להבחין באופי הבנייה הבסיסית והפשוטה, בנייה שנתנה מענה לצרכי השעה בעשור הראשון למדינה. יחד עם זה קיימים מאפינים מודרניים והשפעות מקומיות. הגג השטוח, קרניז ההצללה סביב המבנה, הטיח הלבן ופתחי האיוורור מעל דלתות החלונות.
  3. חשיבות הסטורית
    למבנה חשיבות מקומית לחיי המסחר במרכז המושבה פרדס-חנה. המבנה במטרתו הראשונית, נתן מענה לתעסוקה עבור נכים ובעלי
    מוגבלויות פיסיות. הקמתו היתה כלי עזר לקליטת עולים נכים ממחנה העליה הסמוך למושבה פרדס-חנה.


ניתוח שלביות התפתחות המבנה


2. תיעוד היסטורי
התפתחות המושבה ההיסטורית פרדס חנה

פרדס חנה נוסדה בשנת תרפ"ט (1929) על ידי חברת פיק"א. היישוב, שתוכנן להתבסס על מטעי הדרים, קרוי על שמה של חנה
(נולדה ב 27.7.1851 בלונדון), בתו של הברון מאיר נתן רוטשילד, נכדתו של נתן מאיר הברון מלונדון שהוא הדוד של הנדיב הידוע,
הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד.
בשנת 1935 הוקם במושבה בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, אשר נקרא על שם הברון רוטשילד שנפטר ב 2.11.1934
בית הספר הוקם על ידי התאחדות האיכרים.
בפרדס חנה הוקם מחנה עולים וכן, הוקמה בשנות ה-50 מעברה, אשר במרוצת השנים נכללה בשטח היישוב.
בזמן המנדט הבריטי שכנו פרדס חנה וכרכור בלב מתחם ענק של מחנות צבאיים בריטיים, אשר שריד להם נותר במחנה 80.

1949, מבט על המושבה פרדס חנה, צלם: לא ידוע,   *אוסף ארכיון בית הראשונים

מפות הסטוריות

תצלומי אויר היסטוריים  

תצלום אויר


מסמכים ותוכניות היסטוריים

סקיצה ראשונית של תכנון השוק (צבע, לא מקורי), תאריך: לא ידוע מקור: אוסף נודל (אורי עידן)   ממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ

פרספקטיבה של השוק

תולדות בוני הבניין – סקירה היסטורית מאת זכריה בן דוד

מבנה חנויות השוק ממוקם בעורף חנויות לב המושבה ברחוב האורנים. (ראה מפות ותצ"א ). הרעיון להקים את חנויות השוק גמל בלב ראש המועצה כבר בשנת 1952.

ב-31.8.1952 פונה המועצה לחברת פיק"א ומבקשת הלוואה לזמן ארוך, בסך 10,000 ל"י לבנין השוק. כן מבקשת מועצת פ"ח שיכינו החוזה למכירת המגרש המיועד לשוק. (חברת פיק"א מחזיקה במגרשים רבים בפרדס חנה ).
ב-1.12.1953 מועצת פ"ח פונה למלב"ן ומודיעה לה כי המועצה בישיבתה אישרה את נושא הקמת מבני השוק עבור שיקום נכים ומוגבלים בכושר עבודתם , וכי 50% ממספר המבנים ימסרו לאנשים מקומיים ו- 50% למקרי הסעד של בתי העולים (באחריות מלב"ן והסוכנות היהודית). המימון 1,000 ל"י ליחידת חנות, ינתן מקרן מיוחדת למטרה זו לתקופה של 12 שנה ובריבית שנתית 5.5%. בקשר לבחירת המקום לשוק, טיב העסקים בו, והמועמדים לקבלת החנויות, יקבע מועד לפגישה.
ב-26.12.1953 פגישה בהשתתפות ראש המועצה המקומית מר שוורצמן (שרון) בנימין, העובדת הסוציאלית בפ"ח גב' סולומון, מר' לרך מטעם מלב"ן, מר' חפץ מהסוכנות היהודית, בקשר לבניין השוק בפרדס חנה.

ס ו כ ם- ייבנו 14 מבנים במקום המיועד לשוק. 14 המבנים יחולקו בין מקרי הסעד של הסוכנות היהודית לאלו של פרדס חנה.

לסוכנות היהודית: 2 חנויות מכולת, 1 חנות לירקות, 1 חנות לדגים ועופות, 2 חנויות הלבשה וכלי בית, 1 חנות לגרעינים
ס ה " כ  7 חנויות

למועצת פרדס חנה: 1 חנות לתיקון אופנים, 1 חנות למוצרי חשמל, 1 חנות למאפיה ביתית ( מעדניה ), 1 חנות לירקות,
2 חנויות לבעלי מלאכה

ס ה "כ 7 חנויות
השוק עצמו לא הוגבל למקרים סוציאלים בלבד.

ב-10.1.1954 מועצת פ"ח מודיעה לסוכנות היהודית, כי המחלקה הטכנית של המועצה עובדת על הכנת התכניות לשוק.

ב-20.2.1954 המועצה מאשרת תכנית חנויות השוק . התכנית כללה 20 מבנים.

בחירת המועמדים לקבלת החנויות תיעשה במשותף ע"י לשכת הסעד המקומית , מלב"ן, ומחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית.

ב-16.3.1954 המועצה החליטה לצאת במכרז לקבלנים לבצוע בנין חנויות השוק.
ב-29.3.1954 מועצת פרדס חנה יוצאת במכרז לקבלנים לבנין השוק במושבה
ב-4.4.1954 נחתם חוזה בין מועצת פ"ח לקבלנים הופמן שאול והורביץ בנימין לבנין חנויות השוק.
ב-11.5.1954 מועצת פ"ח פירסמה מודעה המבשרת על בניית השוק.
באפריל-מאי (משוער) 1954 החלו עבודות הבניה.

המועצה המקומית פ"ח מעוניינת בהקמת השוק למטרת שיקום נכים, וכן לסייע לסוכנות לחסל את מחנה הנכים בבית העולים פרדס חנה.

ב-26.8.1954 מועצת פרדס חנה מודיעה לחברת עמידר כי סיימו את בנין השלד של המבנים בשוק,ויציקת הגג כבר הסתיימה.

2—חנויות מכולת, 2—חנויות לירקות

והנה עתה נודע כי המועצה בונה 20 מבנים במקום 14, שסוכם עליהם בזמנו. מלב"ן מקווה שהמועצה תמסור את 6 המבנים הנוספים לנצרכי מלב"ן.

ב-17.5.1956 מועצת פ"ח מחליטה להקציב 400 ל"י עבור תכנון גמר בנין השוק ע"י המהנדס ליבוביץ.

ב-15.4.1958 פניה לקק"ל בצרוף 2 עותקים של תכנית להקמת אגף נוסף לבנין השוק על אותה חלקה.

מבקשים את אישור קק"ל לכך.

ב-29.5.1958 קק"ל מאשרת

האגף החדש כולל 6 חנויות.

* הסקירה על תולדות הבניין הינה חלקית, ניתן לקבל את כל הפירוט כמו במקור

ממממממממממ
3. הסביבה הקרובה והמבנה כחלק מהמרקם
    תיעוד מצולם

1. מבט אל החלק המזרחי של החזית הצפונית

2. מבט אל משטח הפריקה והטעינה בחזית הצפונית.

3. מבט אל הפינה המערבית של הבניין

4. מבט אל הקצה המזרחי המערבי של הבניין.


   

1. מבט אל דלת חסומה בבלוקים בחזית הדרומית.

2. מבט אל דלת חנותו הישנה של הפחח בחזית הדרומית.

3. החזית הדרומית

 3.4  חללי הפנים

2. מבט במשחטת העופות הישנה

3. מבט מצפון מזרח אל איזור ההטענה

4. מבט דרומה בחנות אופיינית

5. פרט משרביית בטון בפתח עליון אפייני

4. תוכנית – מצב קיים

4.1 קומת קרקע

4.2 קומת מרתף

חזיתות– מצב קיים

4.3 חזית צפונית

4.3 חזית דרומית

4.3 מזרחית ומערבית

4.3 מזרחית ומערבית

4.3  מזרחית ומערבית

5. חזיתות– מצב משוחזר

5.1 צפונית ודרומית

5.1 דרומית

5.1 מזרחית ומערבית

5.1 מזרחית


חתך– מצב משוחזר

5.2 חתך אורכי

6. קליגרפיה

השילוט של מתחם השוק הישן, בוצע באופן ידני המשקף מחסור. לכל חנות, ניתן מספר ומעל כל משקוף דלת נרשם המספר של החנות, שמו של בעל המלאכה והמקצוע. הגופן שבו השתמשו אינו מוגדר במדוייק ומקורב מאד לסוג המכונה בודקו.
תתתתתת

6.1 קליגרפיה

הכיתוב על קירות השוק, היוו את השילוט של המתחם. השילוט התחלף בכל פעם
שבעל המלאכה בחנות התחלף. האמצעי הידני היה הזמין ביותר והזול ביותר באותה
תקופה. מאחר ולכל מספר ושם שונה, לא היה צורך בדפוס. הקליגרפיה והעיצוב
הידני בכלל איפיינו את מוצרי התקופה, את שלטי הרחוב, הפרסומות ועוד.


שחזור קליגרפיה
קיימים מספר פונטים שדומים לפונט המקורב, איתם ניתן לשחזר את הכיתוב המקורי. פונט סוציאליזם בעיצובו של ערן בכרך
ופונט נוסף מהתקופה שלא נמצא לו פונט תואם.

6.1 קליגרפיה

6.1 קליגרפיה

6.1 קליגרפיה

שילוט ברחבי המושבה פרדס חנה
השילוט בחנויות מרכז המושבה אופיינו בכיתוב פשוט של שם החנות, לעיתים בליווי בעליה.
בצילום (הכולל שחזור ועיבוד גרפי של שילוט מקורי שהיה קיים על גבי חנויות שונות במרכז המושבה)  מופיעים השלטים של החנויות: קפה סימון, בית מרקחת שמחוני וחנות הספרים. השילוט, היה שילוט מצוייר בצבע על גבי הקירות של חזית החנות לרחוב.

6.1 קליגרפיה

7. סיכום והערכת האתר

למתחם השוק שבמרכז המושבה, חשיבות מקומית קהילתית. מיקום השוק במרחב הציבורי, הינו מרכזי ביותר – אם
כי במצבו הנוכחי נתפס כ"חצר אחורית" של חנויות המרכז המסחרי, וכמתחם חניה שאינו מוסדר.  פוטנציאל רחבת השוק, להוות מרכז עירוני חיוני בעל אופי מקומי ייחודי למרכז המושבה. המבנה מהווה זיכרון למרכז המושבה ההיסטורי, והינו למעשה שריד אחרון למרכז מסחרי מקורי, שלא השתנה מאז הקמתו. חיזוקו של מתחם השוק,
יחזק את כל מרכז המושבה, את ה"רחוב" ויאפשר כיכר עירונית שחסרה למרכז המושבה. על ידיד שימור ופיתוח
החזית האחורית של חנויות רחוב הדקלים (המהוות דופן מזרחית למתחם השוק) ניתן לייצר רחבה עירונית ייחודית למושבה,  (בשונה מיתר מושבות הברון באזור). סמיכותו של מתחם השוק ל"וואדי" של מרכז המושבה מהווה יתרון נוסף בכך שקיים רצף של שטח פתוח ציבורי אשר מונגש בטבעיות לקהל הרחב.

רחבת השוק תייצר מנוף לפיתוח יתר החנויות שמפנות במצב הנוכחי את העורף שלהן למתחם השוק. והסדרת
מקומות החניה, יבוצעו כך שלא תהיה גריעה ממספר סך מקומות החניה במצב הקיים.
מתחם השוק ראוי לשימור ברמה המקומית והקהילתית – ובכך ישמר את אופייה המקורי של מרכז המושבה ויהווה
סמן ימני לעיצוב המחודש של המרכז כולו.

7.1 סיכום והערכת אתר

  • * איסוף כל החומר ההיסטורי לתיק התיעוד: זכריה בן דוד

גרשון בינט ומפעל 'אמבית'

סוג המבנה:  מסחר
כתובת:  רחוב האורנים (המעלה), פרדס חנה
שנת הקמה:  1940
מהנדס בניין: יהושע ינר 
סגנון אדריכלי:  תעשייתי פונקציונלי
משמש היום:  דפוס שלום, ריקרדו פסנתרים ולאחרונה גם סניף נוסף של קפה קנטרה.

את רוֹדי ודוד בינט בעלי גלריה בינט אני מכירה עוד מימי תל אביב מהסטודיו של 'טרטקובר וחברים' בו עבדתי. פרדס חנה עוד היתה אי שם בעתיד הרחוק בביוגרפיה שלי. כאשר עברנו לפרדס חנה (1994) הסתבר לי שלהרבה ממכרי התל אביבים יש שורשים פרדסחנאים -כרכורים. כך היה גם עם רוֹדי ודוד בינט שנולדו בפרדס חנה ואבא שלהם ושל אחיהם יעקב, גרשון בינט היה בעליו של אמבית- בית חרושת לסחורות בקליט מפעל פלסטיק מהראשונים בארץ, ואחד מהמפעלים הרבים שפעלו בפרדס חנה בשנות ה-40'-60'.

שנות ה-40',  בניין מפעל 'אמביט' ברחוב האורנים  *אוסף משפ' בינט

גרשון בינט, יליד הונגריה עוד השתתף בקונגרס הציוני 1939 בצעירותו, והבריח יהודים לארץ. באוניה בדרכו לחיפה פגש
את אלקסנדר מנטל, למנטל היה כסף והם הסכימו שהוא ישקיע כסף ברעיון של בינט להקים מפעל לכפתורים בארץ ישראל.
(עוד בהונגריה הוא התפרנס מציור על כפתורים). בינט שהיה יזם באופיו (וצייר) הקים מפעל לייצור כפתורים מבקליט (Bakelite)
ומנטל הפך לשותף שלו. כך הקימו ב- 1940 בחיפה את 'אמבית' (נראה שמורכב משמותיהם ובקלית שנכתב אז בת'). בהמשך
בינט קנה ממנטל את חלקו.

שנות ה-40' -לוגו בעברית אנגלית וערבית  * אוסף משפחת בינט

חיפה היתה מופצצת בימים אלה ובינט חיפש מקום יותר בטוח, (כך סיפר לי ניסים אייל בן ה 100, הפועל שהגיע לכאן עם
המפעל מחיפה והמשיך לעבוד בו עד פירוקו הסופי).
 
ב -1941 הגיעו לפרדס חנה שהציעה אז תנאים טובים לבתי חרושת
שיעסיקו את העולים הרבים שהיו כאן '…ולגורם חשוב להתפתחות מושבתנו'. פיק"א שהיתה בעלת המגרשים הציעה להם
מבנה בחלקה שיועדה לתעשייה ומלאכה, ברחוב האורנים, (היום רח' המעלה) במבנה בטון תעשייתי שבנה השכן מהנדס
הבניין יהושע ינר, (היום שוכן שם דפוס שלום). המפעל התרחב וב- 1942 העסיק כבר 17 פועלים, ייבאו 23 טון של בקליט
ומהם ייצרו 75% כלי בית ו 25% כפתורים, באותו זמן חלק מהכפתורים יוצרו מאגוזי אבן (?) ועבורם הזמינו 16 טון חומר מסודן! ׁ

אמצע שנות ה-40', בינט (שורה עליונה מימין) והפועלים של 'אמבית' על רקע המפעל, *אוסף משפחת בינט

אמצע שנות ה-40', בתוך אולם הייצור *אוסף משפחת בינט

אוסף צלחות פלסטיק הצד עם החותמת * אוסף משפחת בינט

ב- 1950- במפעל יש כבר 35 פועלים, הטכנולוגיה התקדמה ומסחורות בקלית הפכו לסחורות פלסטיקס, באמבית
מייצרים כלי בית, (גם צלחות לצבא- כחול לבשר, לבן לחלב, זוכרת אותן), צרכי חשמל וגם ליצוא, ואלפי כפתורים לצבא,
לאתא, ולעשרות הגלנטריות ברחבי הארץ, (בינט עצמו אייר את הקרטונים של הכפתורים). את התבניות מייצר אליעזר
רבס
מהנדס תבניות הונגרי, דב בינט, האח של גרשון שהגיע לכאן דרך סיביר, היה הסוכן נוסע של המפעל.

גם נעים מנשה השכן שלי היה ילד כשהתחיל לעבוד באמבית למד תבניות מרבס והיה מנהל עבודה, שם המציא את
סלסלת התותים המרושתת, עזב את אמבית, קנה מכונה והקים ב-1965 את 'עצמון פלסט' ששוכנת באיזור התעשייה
של פרדס חנה. 'בינט היה איש משכמו ומעלה היו שקטים הגונים וטובים שילמו בזמן ומזומן לאנשים. היתה להם אהדה
אלי כי הייתי חרוץ. אמבית היה בין הראשונים בארץ מפעל שעשה את הפקק לקריסטל של תבורי, חרטתי את התבנית
של הפקק, בינט הלך כי היו שביתות וחילוקי דעות נשבר לו, הוא רצה לצייר, ארנו –דב בינט היה שם תמיד' סיפר לי מנשה.

בשנת 1958 בינט שסבל מאסטמה ולא מעט משברים במפעל עזב עם משפחתו לירושלים, שם מימש את אהבתו לציור
והקים ב-1962 את גלריה בינט שנסגרה כעבור 50 שנה ע"י נכדו בתל אביב. את המפעל הוא מכר לפועלים שקנו אותו
בכספי הפיצויים והפכו אותו לקואופרטיב עובדים, ידעו הרבה עליות ומורדות עד לפשיטת רגל סופית (1962?)

בשכנות למפעל גרה גם משפחת ויתקון (ויטקובסקי) בנם יורם שנולד בבית הזה וגר בו עד היום, מספר איך אמא שלו הכריחה
אותו בפורים שנת 1957 להתחפש לאמבית, היא הביאה את כל המוצרים מהמפעל הסמוך והפכה את יורם לפרסומת מהלכת
לאוסף המוצרים של המפעל, את התמונות צילם השכן עמנואל מישר. כילד יורם התפדח, כמבוגר הוא מבין שזו מזכרת מיוחדת
ותצוגה יחידה למה שייצרו במפעל.

1957, יורם ויתקון בחצר הבית ברקע מימין המפעל, משמאל הוואדי.  צילום: עמנואל מישר  * אוסף יורם ויתקון

בית בינט

סוג המבנה: בית דירות פרטי
כתובת: רחוב החרובים, פרדס חנה
שנת הקמה: 1945
אדריכל: דוד נודלסגנון אדריכלי: בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
משמש היום: בית מגורים 

שנות ה-50', בית בינט, רחוב החרובים * אוסף משפחת בינט

עם המפעל בינט עבר לגור בפרדס חנה עם משפחתו ובהמשך אחרי המלחמה הגיעו לכאן גם הוריו שגרו במלון מושצינסקי
וגם אחיו ואחותו שהשתלבו במפעל ובמגורים. במעבר לכאן הגיע איתם וגם פועל אחד שעבד בחיפה והמשיך לעבוד באמבית
עד פירוק המפעל – ניסים אייל כמעט בן מאה, מספר וזוכר וצוחק עד היום בפרדס חנה. בתחילה גר בינט בבית ברוזה ,
ב-
1946 מבקשים השותפים למכור להם חלקות של פיק"א לבנות בתים להשתקע בפרדס חנה, הוא קנה חלקה ברחוב
החרובים והזמין את דוד נודל לבנות לו בית בראש גבעה קטנה ליד הבאר (בית ארצי) באמצע הרחוב, בית מידות בן שתי
קומות, בסגנון מקומי עכשווי אך מרווח ומאובזר מאוד יחסית לסביבה ולתקופה, (היה להם גם טלפון!). הבית היה מוקף
גן עצי פרי, גם את הגן תכנן נודל. למעלה גרה משפחתו ולמטה משפחת אחותו ולידו גם בנה בית לאחיו. בינט היה תושב
מעורב גם בחיי הקהילה בפרדס חנה, היה חבר בועדת חינוך וועדת פיתוח ונוי של המועצה, ופעיל בהקמת מסגרות חינוך
דתיות לילדיו. (אולי בי"ס ישורון)

1946, סקיצה של נודל לבית בינט *אוסף בית הראשונים

1946, תוכנית הגן לבית בינט. * אוסף בית הראשונים

עד השנה האחרונה הבית לא השתנה כולל הטייח המקורי ועמוד לבני הסיליקט האדום בחזית. אריה, בעליו החדשים
שאמו היתה המטפלת של ילדי בינט (10 ילדים שגרו בחצר אחת) והביט מלמטה בבית כילד, רכש אותו לאחרונה,
משפץ ומשמר אותו ברוח הדברים.

2013, בית בינט לפני שיפוץ צילום: אילנה פלדה

2013, פרט מהכניסה צילום: אילנה פלדה

מקורות: רודי בינט, דוד בינט, ניסים אייל, יורם ויתקון, נעים מנשה, ארכיון בית הראשונים ‎קרא עוד מהפוסט הזה