יש באוהאוס בפרדס חנה

2012, בית באוהאוס בשד' רוטשילד תל אביב

כשבאתי לגור בלב תל אביב בסוף שנות ה-70' בחרתי בשכונה בגלל הבתים המהוהוים מלאי האופי שהיו בסביבה. אהבתי את
האופי המסוגנן והאקלקטי, המפויח והמוזנח. אפשר היה לראות את הפוטנציאל, כמה יפה יכולה להיות העיר הזו אם יטפלו בבתים המפוארים והמסקרנים בסיפורי החיים הקודמים שלהם. לכן, גם אני שמחתי כשתל אביב נכנסה לתהליך שימור שבסופו בשנת 2003, ההכרזה
על ידי אונסקו כעיר הלבנה -עיר הבאהאוס. המושג הפך פופולארי ואף מבוקש, כולם רוצים לגור בבית באוהאוס. הופנמה ההבנה על איכות התכנון של בתים אלה, חשיבותם של האדריכלים שתכננו בסגנון זה, גישה שמתייחסת לאדם וצרכיו הפשוטים, הצללות של חלונות, קווים נקייים, פתחי איורור ואור טבעי מתוכנן, גיאומטריה מנוסחת היטב בגימור טיח לבן, כל אלה התגלו בלב העיר והשפיעו לבלי הכר על החיים והדימוי של תל אביב ואפילו על הפרברים-מנטישת השפריץ לטובת טיח צבעוני, קווים יותר ישרים ולפעמים אפילו בלי גג רעפים.

כאשר התחלתי לחקור את האדריכלות בפרדס חנה כרכור נתקלתי בשמה של דר' עדינה מאיר מריל כחוקרת באוהאוס, דר' מאיר מריל היא מרצה בכירה בחוג לתולדות האמנות ובבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל־אביב.
היא מתמקדת במחקריה בקשרים שבין האדריכלות האירופאית והישראלית וביטויים במבנים כגון בתי כנסת ובנייני ציבור ובהשפעות הבאוהאוס על הבניה בארץ. מאוד התרגשתי כאשר עדינה הגיעה אלי דרך האתר וסיפרה לי שלאחרונה עברה לגור בשכונה (גבעת עדה), ולאושרי עדינה ביקשה לתרום מהידע והעיסוק שלה לטובת הפרוייקט של 'מקום שמור'. הדרך הטבעית היה להתחיל בהרצאה על הבאוהאוס בפרדס חנה אותו חקרה כבר במאה הקודמת.

ובינתיים התיקיות של נודל מתגלות להיות אוצר בלום של פיסות מידע שמובילות לעוד ומובילות לעוד. בהן גיליתי בין היתר מפה של האדריכל בנימין אוראל לבתי פועלים בפרדס חנה משנת 1928 שתוככננו עבור פיק"א, ובהצלבת מידע הבנתי שאלו בתי הפועלים שיש עוד כמה אורגינלים ברחוב הראשונים!

2012, בית פועלים ברחוב הראשונים

בתיק אחר מצאתי שאדריכלית הבאוהאוס החשובה ג'ניה אורבך הידועה בעיקר כאדריכלית של כיכר צינה דיזינגוף וחלק מהבנינים
שסביבה, תכננה גם את בית הכנסת המפורסם של מדרשיית נעם ומבנים אחרים בתוך המדרשיה. מידע זה חידש גם לאנשי
המקצוע והעוסקים במלאכה. מתנה מנודל. (הפוסט על המדרשיה יופיע בהמשך)

 בית הכנסת במדרשית נעם בסוף שנות ה-60'. אדריכלית: ג'ניה אורבך. *ארכיון בית הראשונים

המפגש שלי עם הארכיון של נודל וההופעה של עדינה בתוך הפרויייקט הם הוכחה בשבילי שהפרויקט חי ורוצה להתקיים. לכן
אירוע מס. 1  יוצא לדרך.

'מקום שמור' מתוכנן להתקיים ברחבי המושבה כאירוע שבו יערכו ביקורים, סיורים אדריכליים, תערוכות וסימפוזיון. בינתיים
הבלוג של 'מקום שמור' צבר ב 11 חודשים יותר מ-13,000 כניסות של אורחים הנחשפים לאדריכלות ולהיסטוריה של פרדס חנה כרכור.
מקום שמור זה יוזמה שהולידה את הבלוג בתקווה שיוליד את האירוע שמזמין אותנו כקהילה לעצור להתבונן במרחב הממשי להסתובב ולהחשף למרחב הציבורי ותרבותי שיש במושבה בשפע.
בסוף עוד נהיה מושבה לבנה.

מודעות פרסומת

9 Responses to יש באוהאוס בפרדס חנה

  1. eyal.kagan says:

    הבית של סבא וסבתא שלי בנתניה היה בית באוהאוס (לא שידעתי את זה בילדות), אבל הוא היה קר ונעים בקיץ בגלל הקירות שהיו בעובי של 20 ס"מ, היו לו מרפסות עגולות בקצה, הוא היה מרווח ופשוט, והוא נבנה ב-1934, ביחד עם עוד בתים של מייסדי נתניה (שגרו ברחוב השוק שלימים הפך לרחוב המייסדים), למעשה כל הרחוב שממנו נותר לפליטה רק הבית של אהרן לנדא (הבעלים של קולנוע שרון המיתולוגי), היה כזה. זה היה נוף ילדותי. זה היה טבעי ופשוט, כמו האנשים שבנו אותו, כמו האנשים שחיו בו, כמו המדינה עצמה.

    לימים התמזל מזלי ועבדתי בעירית ת"א , בין היתר במינהל התכנון והבניה . למרות שהיום כולם רוצים לגור בבית באוהאוס כחלק מהבון טון העכשווי , כשניצה סמוק נלחמה כדי שבתי הבאוהאוס יזכו לשימור , היו לא מעט בעלי בתים שנלחמו נגדה. למעשה הגב' סמוק היא היא זו שדחפה להכרה של תל אביב כ"עיר לבנה", ולמעשה הפכה בדיעבד ליקירת הקבלנים בשל עליית הערך המטאורי של הנדל"ן שזכה לשינוי. אגב, את התורה שלה היא למדה באיטליה.

    פרדס חנה וכרכור זכו לשימור דה פקטו, ללא הנחיה ממעל או חוקי שימור כאלו ואחרים הזמן שחלף ממעל והדבקות של המבוגרים וגם של דור ההמשך באורח החיים של הראשונים הוא זה ששימר גם את המבנים ובעיקר את הרוח. ייקה אמיתי לא ימהר להחליף משהו שהוא טוב מיסודו, בבחינת "אל תתקן מה שלא שבור".

    האדריכלות בפרדס חנה וכרכור היא ללא ספק מרתקת, יש בה שכיות חמדה, יש בה ניחוחות של כפר לצד תרבות אמיתית, יש בה הסטוריה צעירה אמנם בהסתכלו גלובאלית אבל עדיין הסטוריה של 100 שנה (כרכור בשנה הבאה). אין ספק שהעבודה הבלשית שלך אילנה, מעבר להנאה הגדולה שהיא מנת חלקך, מעלה ומגבירה את המודעות לנושא.אני שמח שהאירוע הראשון של מקום שמור יוצא לדרך וגם אם ייקח זמן עד שהמושבה הירוקה תהפוך ללבנה דרך עתיד ורוד, כולי תקווה שמקום שמור 2013 אכן יצא לפועל.

    אין ספק שזו הדרך הנכונה.

    • makomshamur says:

      אכן מגיע לניצה סמוק הקרדיט, תודה ששיתפת. ואין ספק שאני נהנית ושמחה שזה ניכר כמובן שה- שמחה תהיה כאשר האירוע 'מקום שמור' יתקיים ויהיה חלק מהמסורת כמו אמנים במושבה ולילה לבן.

  2. אביבה says:

    עכשיו כבר אין לי ספק שהיופי הפוטנציאלי המהוּה חביב עלי הרבה יותר מהיופי המצוחצח שלאחר מתיחת הפנים. משאיר, כנראה, מקום לדמיון…

    • makomshamur says:

      מסכימה איתך לגמרי על הצחצוח אבל גם מפויח מוזנח ומט ליפול זה לא משהו. אם לא היו מטפלים בהם רבים היו נמחקים או מתפוררים ונשארים רק בזכרון. אני מאמינה בדרך באמצע

  3. שולי says:

    מענין איך החלוקה הפנימית בתוך בית הפועלים שבתמונה. הבית קטן. כמה חדרים בו? 3?
    האם החלונות מולנו הם של שני חדרים שונים או של חלל אחד…?

  4. noam says:

    איפה זה בית הראשונים? כתובת…

  5. מוריה says:

    פוסט מקסים – למדתי והשכלתי – האם לדעתכם אפשר לשלב את הסגנון בהקמת בריכת שחיה

    • makomshamur says:

      ברור שהסגנון , כל סגנון יש לו מאפינים ובטוחה שגם הבריכה שלך תוכל להיות בסגנון אם תשמרי על איפוק. תבדקי ברשת בטוחה שתמצאי חומרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: