קולנוע אוריון – חורפי וקיצי

הסיפור על קולנוע אוריון הוא הסיפור על חיי החברה, חיי הלילה וחיי התרבות הענפים שהיו בכרכור בשנות ה-30' , 40' ועד סוף שנות ה-60'. מבעד לחלוציות בערה פה חיות ותשוקה לחיים. בתי הקפה שקקו צעירים ובתי הקולנוע אוריון – כן, היו שניים באותו שם, אחד ליד השני אחד חורפי ואחד קיצי, כיכבו במייסדים פינת אחוזה עד שדעכו.

בעוד כמה ימים לקראת האירוע יוצב שילוט בעשרים אתרים היסטוריים בכרכור, אחד מהם יהיה ליד קולנוע אוריון החורפי, שחגיגות המאה מעכבות את הריסתו והפיכתו לשכונת וילות. כשעבדתי על הפוסט  בתי הקפה ובתי המלון, רציתי להקדיש פרק מיוחד לקולנוע הזה, הנמצא בפינה הדרום מערבית של אחוזת לונדון (כיכר אחוזה). רציתי לראות איך הוא נראה בימיו הזוהרים. חומרים ארכיוניים וסיפורים היו אך לא תמונות. יש לי החלטה כזו שאני לא כותבת על מקום בלי חומר ויזואלי חדש. עכשיו, כשהאירוע הגדול במרחב האמיתי 'מקום שמור-מאה לכרכור'  מתקרב, גם התמונות הגיעו.

קולנוע אוריון, החורפי

סוג המבנה:  בית קולנוע
גוש :  10074 חלקה 265
כתובת:  רחוב המייסדים (קבצע'נסק), כרכור
שנת הקמה:  1932-1940
אדריכל:  קובה גבר
סגנון אדריכלי:  מודרניסטי פונקציונאלי
משמש היום:  מיועד להריסה
ממממ

1962, קולנוע אוריון. צילום: שמעון אופיר.  * אוסף משפחת אופיר הורוביץ

1929,  יעקב אופנהנדין. *אוסף המשפחה

יעקב אופנהנדין הגיע מפולין לחדרה בתחילת שנות ה-20' עם משפחתו המורחבת, משפחת בעלי תחנות קמח. בחדרה פתחו מאפיה גדולה. יעקב נהג להוביל לחם כל יום על חמור לתושבי כרכור, אחוזת לונדון, ולקבוצת עין שמר ועל הדרך הביא גם דואר מחדרה.
ב-1929 החליט לעבור לכרכור, השאיר את המאפיה לבני משפחתו ובנה מאפייה קטנה בשכונת הפועלים החדשה שברבות הימים קיבלה את הכינוי 'קבצענסק', כיום מרכז כרכור. את הזיפזיף לבנייתה הביאו על גמלים  מקיסריה, אותו ערבבו במלט וליבנו  לבנים בתבנית ידנית.  יסודות התנור בקיר מערב היו מאבני שדה.  המשפחה גרה בחדר בלוקים צמוד למאפייה,  ובתנור אפו 80 כיכרות לחם ביום.

הנגר משה שטרום זרמי, השכן ממול, אהב קולנוע. הוא פתח קולנוע ביתי בנגריה שלו ('החסידה') והזמין את השכנים להקרנות. אופנהנדין נדבק בחיידק והחליט להקים קולנוע ליד המאפייה, כמו בחדרה השכנה שהייתה אז מרכז שוקק חיים. את העבודה יעשו קבוצת הבניין של עין שמר הסמוכה שהיו בעלי חוב לאופה על הלחם שסיפק להם כבר מ-1927.

1962, המאפייה כ 'פוטו אופיר', צולם מגג הקולנוע, מאחור בנק הלואה וחסכון, אחוזה פינת המייסדים. צילום: שמעון אופיר *אוסף טלי אופיר הורוביץ

כך, קובה גבר שעמד בראשם התחיל לתכנן כבר ב- 1932 את הקולנוע. הרבה לחם עבר בבארטר הזה, כשמונה שנים!  "באותם ימים היה רעב בארץ ובקיבוץ, ותמורת עבודתנו סיפק לנו אופנהנדין ככרות לחם, לפי צרכי הקיבוץ", סיפר קובה. יותר מאוחר בנה להם האופה תנור ולימד אותם לאפות בחצר עין שמר. (בהמשך, קובה גם תכנן ובנה את בית המשפחה על הגבעה בקיר הדרומי של הקולנוע).

הבניין היה מן הגדולים שנבנו בכרכור בתקופתו (גם תקופתנו). סגנון מודרניסטי פונקציונלי נטול קישוטיות. עמודים מרובעים לחלוקת השטח ותמיכה אלמנט שחוזר גם בחזית. שורת חלונות למעלה וגג שטוח. בהמשך נבנו תוספות חיצוניות, כמו חדרי שירותים וגגון לבמה. בתוכנית משנת 1938 יש 246 מקומות ישיבה באולם, חדר הקרנה, כניסה מחזית הרחוב לחדרי המתנה ומזנון, מדרגות ליציע ובו עוד 108 מקומות ישיבה וגם חדר זריקת הפילם. את החשבון על יציקת הגג בסך 190.467 לא"י הגישה קבוצת 'אשרי' מעין עירון ב 1940. מחוסר כסף את הקולנוע אף פעם לא גמרו לבנות. קבוצת עין שמר בנתה רק עד שווי החוב ואז פרשה ולכן גם לא הוקם היציע, לא נבנו חדרי ההמתנה והמזנון, הכניסה היתה ארעית מהצד והמבנה מעולם לא טויח.
מאחר ואופנהנדין היה במקצועו אופה והסרטים היו רק תחביב, את הפעלת הקולנוע נתן לאליעזר ויינר שהפעיל כבר את הקולנוע באמפי פרדס חנה ואת קולנוע אסתר בככר דיזינגוף. ( ויינר הוא זה שהפעיל גם את קולנוע אוריון קיץ, ועל זה בהמשך הפוסט).

2013, פנים הקולנוע עם יוקי אופיר, הנכד של אופנהנדין. צילום: אילת צורי

ב-1940 נחנך הקולנוע בשם 'עין אור'-לחנוכת בית הקולנוע ב-5.10.1940 הוזמנו התושבים לשמוע את ברכת באי כוח המוסדות, 'תזמורת הרוח' מחדרה והקרנת הסרט 'על מזבח המדע'. ועדיין המשיך הקולנוע לעמוד ריק כי לא היה כסף למכונת הסרטה וכסאות, והוא שימש לאכסון תפוחי אדמה ובוטנים שסיפקו התושבים לצבא הבריטי שישב במושבה ואת הסרטים הסריטו אז על קיר הצרכנייה של מושב כרכור (היום רחוב המושב). רק ב-42' החלו להקרין סרטים – שלושה סרטים שונים בשבוע, וגם סרט לילדים – 'הקופה של הקולנוע הייתה ממגורת פח מהחצר בבית, הותקנה בה דלת ונפתח אשנב קטן למכירת כרטיסים. במלחמת העצמאות נפתח אשנב נוסף עבור חיילים ללא תור'. (כך שמעון אופיר)
כל אנשי קבצענס'ק עבדו בקולנוע השכונתי- השכן יחזקאל וימר האופה עבד במאפיה, אשתו רחל הקופאית או שמא סמנכ"ל הכספים, פנחס צנגר הפעיל את מכונת ההסרטה, וולטר רייס היה מגולל את הסרטים. תולש הביקורות היה צבי אבטיחי (גרבוז לתשומת לבך) ויוסף שתיל, כשכבר לא יכל לעבוד בבניין תלש ביקורות בכניסה לשמחת בנו יורם שנכנס בלי כרטיס, והוא לא היחיד. היה גם פסנתר שבו ליוו את הסרטים שהוקרנו. תקווה לב בתו של הנגר מספרת שלאבא שלה היה כסא קבוע הן בקולנוע חורף והן בקולנוע קיץ כל עוד פעלו.

הזמנה..  *ארכיון בית הראשונים

במוצאי שבת כל נפת כרכור התלבשו יפה ומילאו את הקולנוע, אחרי הסרט רקדו ושתו בקפה טיצ'ר הסמוך. גם תיאטרון האוהל, המטאטא, לי-לה-לו וכל ענקי הדור הגיעו לקולנוע אוריון להופיע, השחקנים התאפרו והתלבשו בביתו הסמוך של האופה. הבריטים התערבבו עם התושבים והתושבות ולא מעט סיפורי אהבה פרחו שם. האולם שימש לעיתים גם כאולם חתונות והצגות של בית הספר.
צצ

1995, הקולנוע והשלולית בציור מפורט של שמעון אופיר, מתוך 'כרכור בטעם של פעם'.

'היה זה מרכז הלחם, התרבות והשעשועים של כרכור', כתב בזכרונותיו שמעון אופיר ז"ל, בן האופה שאסף, תיעד, צייר וכתב עשרות חומרים על כרכור שאהב. בחוברת האחרונה שהשאיר 'כרכור בטעם של פעם' ב-1995 סיפר "ליד בניין הקולנוע היה מגרש משחקים. אחר הצהריים היה בו צל ותמיד נמצאה חתיכת פילם עם שחקן אהוב- גרי קופר היה שווה שלושה בולים של מלך אנגליה… בחורף הייתה תמיד שלולית גדולה, קרקרו בה צפרדעים, השטנו סירות וניהלנו קרבות ים. סרטי ילדים הוקרנו רק פעם בשבוע, אחה"צ- הגנב מבגדד, פרח הסלע, לאסי שובי הביתה, טרזן ודיסני, צ'רלי צ'פלין ולפניהם היו השמן והרזה. בסרטי הערב הייתה תורנות של מורי ביה"ס אם מישהו התחכם ובא לסרט…'

1938, חלק מתוכנית קולנוע  בכרכור, עמדת הקרנה (מימין) ואולם. *אוסף משפ' אופיר הורוביץ

יעקב אופנהנדין נפטר ב 1944 ולא זכה להנות מהקולנוע ומהבית. אחרי שהבריטים עזבו קמה המדינה והכל השתנה. בשנת 1951 הגישה חיה אשתו בקשה להרחבת הקולנוע. להוסיף את הקיוסק… את התכניות הגיש האדריכל צ.סולקין, תכניות שלא יצאו לפועל. בשנות ה- 50' במאפיה היתה המספרה של עדינה בר, ובשנות ה-60'  שמעון אופיר אופנהנדין פתח בה את הצלמניה שלו 'פוטו אופיר'.

במסמך דיווח לרשויות על מספר המבקרים כתב ויינר כי בקולנוע היו 400 מקומות ישיבה, (לפי התוכניות רק 246+108 ביציע שלא נבנה!), וביקרו בו ב-1966- 18,000 צופים, בשנת 1967 5,900 צופים, בשנת 68' 5000 צופים ובשנת 69' 3000 צופים בלבד. (תחילת שידורי הטלוויזיה!)
קולנוע אוריון ("עין אור" לא באמת קראו לו אף פעם) פעל עד שנות השבעים ואז דעך, נסגר וכיום הוא והמאפיה עומדים לפני הריסה.

קולנוע קיץ

שנת בניה:  סביבות 1920, הפך לקולנוע ב-1941
כתובת:  המייסדים 53, כרכור
אדריכל שיפוץ:  חיים הרי, H.HARY
סגנון:  אקלקטי בסגנון תפאורתי
משמש היום:  נהרס בשנת 1991

שנות ה-50', קולנוע קיצי אוריון. צילוםף לא ידוע. *אוסף גילה יעקובסון

לוינסון היה מאנשי אחוזת לונדון. הוא החל לבנות בית בכרכור, בית המגורים הראשון שנבנה כאן, אך לא התיישב בו ובנייתו לא הסתיימה והוא שימש למגורים לפועלים שהגיעו לעבוד בכרכור ולמשתכנים חדשים טרם השתקעו בבית משלהם. בית עם חזית בסגנון ארט-דקו, כמו תפאורה עם עמודים יווניים ואלמנטים ניאו-קלאסיים וכרכובים של בית מקדש.
אליעזר וינר שניהל כבר את קולנוע אוריון כשראה שבקולנוע הסגור (קולנוע חורף, הוא 'אוריון') היה חם מאוד בקיץ הגיש ב-1941 בקשה לשיפוץ בית לוינסון להפכו לקולנוע קיץ. נראה שנפתח בשם 'סינמה אסטוריה' בימי הבריטים והפך ל'קולנוע אוריון' בשלב מאוחר יותר.

שנות ה-40', קולנוע קיץ כקולנוע אסטוריה. *אוסף יצחק וימר

את תכנית השיפוץ הגיש הארכיטקט H. HARY -חיים הרי, מחיפה, שהשאיר את החזית כאולם כניסה, ממימין קופה וחדרי שירות. הוא הוסיף קיר מרובע של 16 מ"ר נוספים שהיוו את האולם עצמו ובלי גג בחלקו האחורי. חדרי השירותים נוספו מחוץ לאולם. הילדים היו מעבירים כסאות בין קולנוע קיץ לקולנוע חורף תמורת כמה פרוטות. בקיץ הוצגו סרטים באולם פתוח ללא גג 'שבתקרתו נצנצו תמיד אלפים של כוכבים'. תיאר שמעון אופיר. ב 1965 מכר וינר את הקולנוע והוא נהרס ע"י בעליו ב- 1991. מאז המגרש ריק ולא נבנה תחתיו כלום.

1942, חלק מתוכנית שיפוץ לקולנוע קיץ. *ארכיון בית הראשונים

מספרים שאליעזר ויינר מכיוון שהפעיל גם את קולנוע אסתר, כאשר היה מקבל את עותק הסרט, היה מגניבו עוד קודם לכרכור. כך יצא שהכרכורים ראו את הסרטים לפני תל אביב וגם לפני פרדס חנה שרצו גם להיות בראשונים, כשגמרו להקרין גלגל, וולטר גולל אותו בזריזות אחורנית ושליח נאמן על עגלה וחמור זחלן יצא להביא אותו לאמפי בפרדס חנה.

חמור זחלן!  מדהים. כמה מהר (דור-שניים!) מציאות חברתית שוקקת חיים הופכת לזיכרון מעומעם. הטכנולוגיה טסה והמרחב משתנה בהילוך מהיר ועל המגרשים צומחים ומתחלפים פרוייקטים נדל"ניים.

ביום שישי הקרוב אתם מוזמנים לבוא לחלוק כבוד לחלום שהיה ועוד יהיה. להסתובב במסגרת אירועי מקום שמור 100 שנה לכרכור ולהפעיל את הדמיון לעומק השכבות הארכיאולוגיות שמרכיבות את הנוף בו אנחנו חיים.
הסיורים מלאים. באוהל הכנס יחכו לכם עוד הרבה סיפורים. הנה התכנית המלאה. נשמח לפגוש אתכם!

_________________________________________________________________

* מקורות- שמעון אופיר ז"ל, רותי קררי אופנהנדין, טלי אופיר הורוביץ, ארכיון בית הראשונים, תקווה לב  זרמי, יורם שתיל, דני קרמן 

1961, מקרר ראשון בשביל בין הבית לקולנוע (משמאל). צילום: שמעון אופיר.
*אוסף המשפחה

1962, שיפוץ המאפיה לפוטו אופיר. שמעון אופיר מימין. *אוסף המשפחה

1942, מפת קולנוע קיץ. *ארכיון בית הראשונים

מודעות פרסומת

20 Responses to קולנוע אוריון – חורפי וקיצי

  1. עידית רייזנר אלפנדרי says:

    ממש אוצר!

  2. אילנה,
    איזה כייף של רשומה. את מרימה את הלוט מעל עולם קסום וכל כך נפלא.
    תודה

  3. galitshaviv says:

    תענוג איתך מותק. תודה רבה

  4. Ofer Bor says:

    איו עלייך .
    ולתפארת מדינת ישראל
    עופר

  5. מעולה! ותודה על היוזמות המצויינות!

  6. איזה יופי – זה המקום האהוב עלי בכרכור והסיפור הנפלא – תודה רבה

  7. ורדה גיל says:

    איזה יופי של כתבה. עוד מעט לא יהיה הבית, לפחות ישארו הזכרונות והתמונות. כל הכבוד. יישר כוח!!!

  8. שולי מינמר says:

    מרתק ומרגש
    תודה לעושה במלאכה!

  9. Haim Bar says:

    מרגש מאוד. אתה גדל עם סיפורים כל החיים על סבא שלא הכרת שהיה מגלגל הסרטים בקולנוע הזה ופתאום
    בפוסט אחד הכל מתעורר לחיים ופרטים שלא התחברו לך נהיו ברורים. אושר גדול.
    תודה

    חיים בר
    הבן של גילה ארד ז"ל (רייס) והנכד של וולטר רייס ז"ל

  10. קודם אני חייבת לשתף אתכם בתחושות שלי מהיום אני ממש מרגישה מרחפת ברוב התרגשות מהמפגשים עם האנשים השילוט התערוכות הסיורים וההרצאות. התמונות של בתי הקולנוע ושמות האנשים מעלים זכרונות מתוקים יישר כוח לאילנה פלדה ועוזריה.

    • makomshamur says:

      תודה עדנה באמת לעונג היה לי לפגוש את כולכם , לקבל את התמיכה שלכם ולראות אתכם מתרגשים. התרגשתי. רק הפסדתי את הסיורים ועכשיו ממש מצטערת, אבל יהיו עוד. תודה

  11. Masha Dolev says:

    תודה על הסיפורים ועל היום המרגש. לעמוד בתערוכה ליד הצילומים והאנשים בשר ודם , על החיבוקים וההתרגשויות שלהם, היה ממש מציף. תודה גם על הכנס המרתק. אין כמוך! והשאלה מה מבין המבנים ישאר וישמר?

    • צביקה פרידמן says:

      זוכר את הימים ההם בשנות ה-50 וה-60. בכרכור. לביקורים פעמים בחודש בימי רביעי אחר הצהרים בהצגה יומית אם אכילת גרעינים. זוכרים? היו לנו לילדי כרכור , שנים נהדרות
      צביקה פרידמן כיום גר בארצות הברית אך נשמתו עדין בכרכור.

      • תחיה ארזי says:

        היו לנו באמת שנים קסומות, נעורים מאושרים ובריאים.
        זוכר את הסרטים ההודיים שהגיעו לקולנוע? את החדשות בתחילת כל סרט? ״חדשות שעד שהגיעו אלינו
        היו כבר ״ישנות״…
        ואכן, מוכר הגרעינים בקונוסים מנייר עתון…
        החברותא בערב, אחרי הים בקיסריה בשבתות בבוקר…
        וואו, הזכרונות צפים ועולים ואיתם הטעם המתוק של כרכור.
        תודה לאילנה שמשמרת לנו את הזכרונות.

  12. יצחק וימר says:

    סיפורון קטן שכתבתי כרקע לביקור נוסטלגי בכרכור עם השבט הוימירי :

    בתי השעשועים של המושבה כרכור

    המושבה כרכור נוסדה כאחוזת לונדון וכמו אחותה הבכורה לונדון שפעה מקומות בילוי למכביר.
    פאבים,מסעדות.בתי קפה,אולמות ריקודים(דיסקוטקים )וכמובן אולמות קולנוע ותיאטרון.
    אתם מביטים סביב ושואלים עצמכם הייתכן ?? פה במקום הזה ששיא השיאים של בילוי מתגשם לו כדוכן פלאפל כשר,פה היה כל זה ? והתשובה היא כן ובגדול.פה פעם הייתה לונדון ואולי עוד יבוא היום ותהייה פה שוב ואולי אפילו עם קצת יותר דמיון פה כמו בלונדון ישקשקו הרכבות התחתיות ויערכו משחקי האולימפיאדה.
    אתם מחייכים מצקצקים בלשון ,דמיון פרוע ,לא היה ולא יהיה.ואני אומר כן כן פה היה מרכז שעשועים אזורי אשר שימש לבידורם של אותם תושבי הממלכה הבריטית הגדולה,ששלחה את מיטב בניה מליברפול של לפני הביטלס,ממנצ'סטר של לפני באקם וגם מלונדון ,להגן על האימפריה ולחנות במחנות צבא גדולים , פה בכרכור הלו היא אחוזת לונדון.

    היו פה בתי קפה,מסעדות ואולמות ריקוד,"פרויד" ו "טיצ'אר" והיהלום שבכתר 2 בתי קולנוע מפוארים ,אולם "אסטוריה" המפואר שבתקרתו נצנצו תמיד אלפים של כוכבים ואולם "אוריון "הענק שלימים הוכר על ידי גינס כשיא עולמי "שובך היונים הגדול בתבל" ,כן כאן בכרכור שיא גינס.
    ומי אתם חושבים שימש כסמנכ"ל הכספים של אולמות הקולנוע ? האחת והיחידה מרת רחל הירשהורן שהגיעה לכאן בזרועות בעלה ,האופה החרוץ יחזקאל וימר.
    רחל היפה שאת ניסיונה צברה באתרי הבילוי של בירת גאליציה המזרחית,בעיר לאמברג של הקיסרות האוסטרו הונגרית,היא ולא אחרת גלגלה את הכספים הרבים של אולמות הבילוי המקומיים.
    ואנחנו ילדיה החביבים:פנינה הבכורה,מנוחה הסנביץ' ואני הקטן והלא מתוכנן,ישבנו פה בכרכור המושבה היא אחוזת לונדון וחשנו כאזרחיה רמי המעלה של האימפריה הרומית,סרטים ראינו בשפע ובחינם ומיטב מעדני המאפיה זללנו ללא חשבון של פרוטה וקלוריה.כאן במקום הזה זכינו והיה לנו לחם ושעשועים חינם.

    • makomshamur says:

      תודה יצחק כיף של תיאור לכרכור

      • יעקב סופר says:

        לצערי נשכח לך יצחק האיש השמן עם העגלה שעמד ליד עמוד החשמל מתחת למנורה ומכר בתוך ניר עיתון מלופף כמו גביע ארטיק גרעינים שחורים, ואת הכמות הוא מדד בכוסיות זכוכית שהיו בשתי מידות.
        ובאותה העגלה היו מבחר של ממתקים וופלים מסוגים שונים.

      • יצחק וימר says:

        תודה עבור התזכורת, העלתה באפי את ריח הגרעינים והתירס ואת קולות פיצוח הגרעינים המלווים את עלילת הסרט וצעדי הצופים …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: