אירוע מס' 2 – מקום שמור:מאה לכרכור

שמחה לבשר לכם שאירוע מס' 2– 'מקום שמור- מאה לכרכור' יצא לדרך.
חלמנו על אירוע בסופ"ש ארוך, עם מסיבת פתיחה, ושישישבת עם תוכנית גדושה באירועים, קטלוג, תערוכות ואורחים מרחבי הארץ.
המציאות הכתיבה אירוע קטן יותר.

אחרי משא ומתן ארוך מול המועצה של כמה חודשי עבודה בהם אייל כגן חבר וחלק מצוות ההיגוי של 'מקום שמור', החזיק לי את היד,
ועמד איתי, מאחורי ומצדדי במשא ומתן, וגם כשראיתי את הפרוייקט מתרחק ומתכווץ, כגן האמין שנקבל את התקציב. ועל כך אני רוצה
להודות לו בקול גדול אפילו לצרוח משמחה, על שהאמין ומאמין בי ובחשיבותו של הפרויקט.
תודה גדולה מגיעה גם למועצה המקומית ולנציגותיה – כוכי גידרון וענת אלקבץ האחראיות על תקציב האירועים במועצה, שהשכילו לראות
את הקשר, המתבקש, בין מקום שמור וחגיגות המאה של כרכור, ונתנו את ברכת הדרך.

האירוע יהיה ביום שישי 3/5/2013,  וזאת התוכנית:
באוהל גדול במרכז כרכור, יתקיים סימפוזיון/פנל/כנס/יום עיון (…ביטוי חדש יתקבל בברכה) שיעסוק בנושאים רלוונטים לשימורה ופיתוחה
של המושבה. מה בסימפוזיון? הנושאים בשלבי סיעור וגיבוש. יש הרבה אפשרויות והרבה חומרים, רעיונות ונושאים רלוונטיים לדיון, לנו,
ולמקומות דומים לנו בארץ. עוד מתוכננים סיורים מודרכים ע"י אנשי מקצוע, באתרים ומרחבים אדריכליים והיסטוריים בכרכור, פינות ואתרים שגם אם עברתם לידם יום יום תוכלו ללמוד עליהם יותר. על הצד הקליל של הסיורים  התיאטרון הנודד של שרון אביב וקבוצת שחקנים.
 צצצ
בחזוני אני רואה הרבה תושבים מקומיים ואוטובוסים מלאים באנשים של מיליה מקצועי, אנשים שעוסקים בתכנון, שימור, אדריכלות, נוף,
טבע עירוני, מתעניינים ובאים ליום של חוויה תיירותית, תרבותית בכרכור בת המאה. (פרדס חנה רק בת 84).
איך לדחוס מאה שנה ליום אחד? עכשיו, עם צוות היגוי אד הוק שמורכב מאנשי מקצוע ותושבי כרכור, אנחנו מתכנסים לחדד את הנושאים, לבחור פאנל דוברים ומסלולי טיול מפתיעים…
צצצ 
יש הרבה נושאים וחומרים שנאספים וזו תמיד שאלה על מה לשים את הדגש.  האם להרחיב על 'אחוזת לונדון' שהיו הראשונים לרכוש
כאן אדמות ב 1913, אך לא חיו כאן עד שנות העשרים וגם אז באו רק מעטים? או על הסיפור של אליהו דוד בדש שהגיע לכרכור ב-1921
היה בין המתיישבים הראשונים, נאחז במקום והפך למוכתר הכפר?
חגיגה

1928, חתונתם של אליהו דוד ובתיה בדש בבית אחוזה (הבניין מאחור), צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

או על ההתיישבות של המושב החקלאי ב- 1925, עשרה בתים שנבנו ואולי אף תוכננו ע"י ריכרד קאופמן? (כך סיפרה לי דינה בן נתן) ובהמשכו שכן בית המלון היחיד של כרכור.
ויש גם את הסיפור של שכונת 'קבצענסק'הפועלים ובעלי מלאכה שהתיישבו כאן ב-1926 ברחוב המייסדים, ובאמצע השכונה בנו את קולנוע אוריון של האופה אופנהנדין, שהיה למרכז תרבות לכרכור ושכנותיה, אך לא מצאתי שום תמונה איך זה נראה אז. ואולי בכלל כדאי לצאת לסיור בעקבות האדריכל והבנאי קובה גבר שבנה  בכרכור גם את הקולנוע שעומד להריסה…

2012, בניין קולנוע אוריון הנטוש

ויש את סיפורי המים והמגדל שמחכה לשימור שלא יפול, והחקלאות והחקלאים מאז ושל היום, ושכונת תל שלום, ושכונת והתימנים,
ושכונת הנחל ונוה עובד, והמחנות הבריטים, והשכונות החדשות שהצטרפו, ויש עוד ועוד….
צצצ
בדרך אני פוגשת אנשים, משפחות, סיפורים ותמונות. מטיילת מאחורי הרחובות, בשבילים, בחצרות פרטיות נחבאות, שהן כמו יער
מופלא של פעם. נהנית מהמראות החורף מוסיף להם המון, ומחפשת איך לשמור עליהם. ביום ההולדת המאה של כרכור הסיפור הוא איך
להתפתח וגם לשמר את כל היופי הזה.אני מאמינה שעד האירוע כל הפאזל יסתדר. וכשתבואו ביום האביבי של תחילת מאי 2013 תוכלו לחוות, לראות וללמוד על כל אלו ואחרים.
איך אשמח לראות אתכם באים.
מודעות פרסומת

מועדון קליעה – מטווח כרכור – גינה קהילתית

סוג המבנה: מועדון קליעה אולימפי
כתובת: 
רח' ירושלים, כרכור
שנת הקמה: 1974
אדריכל: שרייבמן קפלן אדריכלים, ת-א
סגנון אדריכלי: בטון חשוף, ברוטליסטי
משמש היום: גינה קהילתית

בשנת 2010 יזמה התושבת עמליה זנד בעזרת חברת המועצה-יו"ר ועדת איכות הסביבה, דר' נורית השמשוני יֹפה, ובברכתו הנלהבת
של ראש המועצה חיים געש, את הקמת הגינה הקהילתית הראשונה במושבה, במתחם של המטווח השומם בכרכור.
בסיור המקדים שהתלוותי אליו נכנסנו בשערי גן נעול, מיקרו אקלים, אדמה לא חרושה ולא מרוססת, פריחות בר של סחלבים, סחלב
קדוש, שפתן מצוי, דבורניות. לצידם סומנו ערוגות וחלקות עם ירקות העונה ופרחים, נשתלו גם עצים ושיחים מקומיים.
בשנתיים שחלפו, המקום הפך לגן עדן פורח עם משוגעת לדבר, עמלמול וכמה מתנדבים קבועים ומזדמנים. הגינה מארחת תלמידים,
הורים, ילדים, תינוקות וכל מי שמוכן לעבודה קטנה כגדולה.

2012, עמליה זנד בגינה הקהילתית במטווח כרכור

מועדון קליעה כרכור

ב-30 באפריל 1974, ח' באייר תשל"ד, נערך טקס חגיגי בו נחנך המטווח האולימפי החדש ע"ד דב לפידות ז"ל בכרכור.
לפני הטקס התקיימה ישיבת מועצה חגיגית עם אורחים רבים. בטקס ניגנה תזמורת בי"ס מקומי וחולקו מגינים כמזכרת למתחרים
מיום העצמאות. לאחר גזירת הסרט נחנך המטווח במקצה ירי לאורחים. חנוכת המטווח היוותה את האירוע האחרון במסגרת חגיגות
העצמאות תשל"ד, בראשותו של ראש המועצה אברהם ש"ץ. ש"ץ, שהיה מאדריכלי התוכנית, וודאי הרגיש סיפוק וגאווה (ואולי הקלה)
על כי הגיע לקיצו המסע של כספי התרומה להקמת ספריה או מרכז תרבות לנוער או מרכז רוחני, בתרומתו של דב לפידות. 
בסוף יצא מטווח.

דב לפידות היה חבר קבוצת כרכור משנת 1921, ונפטר זמן קצר לפני חנוכת המטווח על שמו. הוא חי בקנדה והגיע לביקורים בכרכור. בביקורו בשנת 1965 נפגש עם חברי הועד וביקש לתרום מכספו להקמת בניין בשביל המוסד "אם וילד". בשנת 68 שלח מכתב ומבקש
לדעת אם התחילו לבנות את הבניין כי הוא מגיע לביקור וכבר זקן ועייף ורוצה לראות מה התקדם.

1968, ישיבה חגיגית עם ראש המועצה ש"ץ (עומד) והתורם דב לפידות בלחיצת יד חגיגית *ארכיון בית הראשונים

באפריל 1968 הזמינה המועצה המקומית כרכור את מר דב לפידות ורעיתו לישיבה חגיגית של מליאת המועצה לטקס קביעת
אולם ספריה על שמו. האדריכל סלו הרשמן הגיש הצעה לתכנון. לא מצאתי את התוכניות רק חילופי מכתבים, אולי לא תוכנן בכלל.
בישיבה נחתם הסכם בין ראש המועצה של כרכור אברהם ש"ץ והתורם דב לפידות: "..והואיל והתורם נשאר נאמן לעמו ולארצו, והואיל
וברצון התורם ששמח לראות את שגשוגה ופריחתה של כרכור, לתרום את תרומתו הצנועה לקידומה ע"י הקמת בית תרבות-ספריה על
שמו." החוזה הוא על תרומה בסך 15,000 ל"י וכן 10% מנכסי עזבונו.
בישיבה ציין עוד ראש המועצה ש: "..תרומתו של מר לפידות תהווה יסוד למפעל, שישמש מרכז רוחני ותרבותי לתושבים לנוער ולכל
הסביבה". מר לפידות הודה בהתרגשות על הכבוד בו זכה ומקווה שיוכל לעזור בהקמת הבניין המפואר. החוזה נחתם במעמד זה.
בידיעה בעיתון 'דבר' מאותו שבוע נמסר כי נתרמו 25,000 דולר להקמת ספריה עירונית בכרכור. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, בסופו
של דבר הספריה לא נבנתה.

מועצת פועלי כרכור התלהבה והציעה מגרש להקמת מבנה ספריה בין מועצת הפועלים לצרכניה (רחוב המושב בין מכללת כרכור
לבית בנגורה) "..מגרש במקום מרכזי במושבה והקמת מבנה נאה זה יפאר את הרחוב וישיג את מטרתו". כמו כן מוכנים להעביר את
הספריה של מועצת הפועלים המונה 3500 ספרים לספריה החדשה. המועצה פונה לתורם לפידות לעזור בגיוס כסף נוסף שיוכלו
להתקדם בבנית הספריה. כסף לא נמצא, הספריה לא הוקמה. הספרים עברו כנראה לבית רכס. ואולי היוו את הבסיס לספריה הציבורית.

אחרי האיחוד בין המושבות (1969), בראשותו של בנימין שרון וסגנו אברהם ש"ץ, הוחלט על על העברת הכסף של הספריה
להקמת המטווח ע"ש דב לפידות בעזרתם של מפעל הפיס הפועל והגדנ"ע (ש"ץ נסע לשכנע אישית את דב לפידות). התקציב נקבע
ל- 210,000 ל"י, נגמר בהרבה יותר. את הקמתו יזם ודחף ש"ץ עוד בהיותו ראש מועצה של כרכור למורת רוחם של חברי המושב
(עד היום יש טרוניות על כך),. כנראה שהנושא היה קרוב לליבו, בצעירותו היה מדריך קליעה כגפיר צעיר בבית אחוזה ולימד את דליה
בדש, לימים אשתו, לירות באקדח. (היא סיפרה לי בעצמה).

את התוכנית הכינו האדריכלים שרייבמן-קפלן אדריכלים מתל אביב, המכרז לקבלנים יצא ב-1971. המקום שנבחר היה מגרש
הכדור רגל של 'הפועל' עליו מדברים עוד בנוסטלגיה ילדי המושב, המגרש היה ליד בתי הסוכנות בסמוך לכפר פינס.
המבנה, בטון חשוף, שלושה מלבנים שמתחברים למבנה אחד, פינות קטומות, תבניות של סגנון נפוץ אז. כניסה רחבה שמצדה
האחד משרד, מחסן נשק, מחסן כללי וניקוי נשק, וצפונית סככת ירי ארוכה לרוחב כל המתחם עם מדפי ירי ו-5 מתרסי פח נגד נתזים
בגובה התלוליות.
בטקס, מנהל מח' קליעה של אגודת הפועל מברך את ראש המועצה: "..מוצא חובה נעימה למסור לך את כל ההערכה על הקמת
המטווח אצלכם,
אשר לדעתי הוא מהיפים ביותר בישראל. כל הכבוד!" בשנות השבעים פעלו ברחבי הארץ עשרות מטווחים.

1971, תוכנית המטווח, שרטוט אדריכלי *ארכיון בית הראשונים

1971, פרט מהתוכנית חתך רוחב *ארכיון בית הראשונים

עם תחילת הפעילות במטווח, ניהל אותו סמ"ר רון אובשני מטעם הגדנ"ע, מיד הסתבר כי הציוד שהגדנ"ע שלח למטווח הינו מיושן, שריבוי
השותפים יוצר סכסוכים בין המשתמשים,  כי יש גניבות ויריות חופשיות במטווח. הוא מבקש גם לבצע את הגישה למטווח בגלל ריכוז
המים והבוץ בכניסה בחורף, מבקש לשתול דשא ולצבוע מתרסים שמצבם גרוע מיום ליום. בישיבת מועצה באותה שנה הוחלט גם לבדוק
אפשרות הגדלת המטווח והתאמתו לירי בקרבינות, כי תוכנן רק לירי באקדחים.

1974-5, מטווח אולימפי בכרכור, צילום: לא ידוע *ארכיון בית הראשונים

1974-5, מטווח אולימפי בכרכור, צילום: לא ידוע *ארכיון בית הראשונים

2012, בשערי הכניסה למטווח כרכור פרדס חנה


ב-1975, ראש המועצה יצחק סלע,
(ש"ץ נפטר במהלך הקדנציה ב-1975) מזמין את הגדנ"ע לארח במטווח תחרות קליעה מחוזית.
לתחרויות מגיעים תלמידים מכל מחוז צפון,  50 בתי ספר על יסודי מקרית שמונה עד חדרה שלחו נציגים. מטרות הכנס – תחרויות
קליעה וביקור במשלטי תש"ח. סיום התחרוית והטכס התקיימו בקולנוע 'דקל'.

1975- ענת אוסטר(לוינץ) אלופת נוער בקליעה במטווח *אוסף משפ' לוינץ

השכנים מכפר פינס לא מרוצים ומתלוננים תכופות על רעש וקליעים תועים שמגיעים לבתיהם, חברי חוג הקליעה של 'הפועל'
לא מרוצים מהסדר זמני השימוש בינם לגדנ"עים, לטענתם, הם נזרקו משם בשעה שהם אלה שמביאים אלופים לישראל.
סמ"ר אובשני הביא את המדריך שלו לנהל את המטווח, יעקב (יקי) לוינץ חובב קליעה שמבקש להקים בצמוד למטווח מועדון לענף
רובה ואקדח אויר כדי לבסס את ענף הקליעה שזכה בשנה זו במקום הראשון בליגה הלאומית.

ב-1983 שלום ברזילי ראש המועצה עם יקי לוינץ הקימו קבוצות ברמה ארצית ויזמו תחרויות קליעה לזכרו של אברהם ש"ץ ז"ל.
באותן שנים קלעי המטווח זוכים בכל התחרויות בארץ, ובראשם ענת לוינץ (אוסטר) בתו של יקי, שהיתה אלופת ישראל לנוער 7
שנים רצוף!. כבוד. את התלבושות לייצוג המטווח ביקשה המועצה לממן דרך במפעלי קריסטל תבורי. "…קלעי המטווח מיצגים את
מושבתנו באליפויות שונות באופן מכובד" נאמר שם.
בתחילת שנות ה 90' השכנים הגישו עתירות כדי להעביר את המתקן משכונות מגורים. הוא נסגר סופית בסביבות שנת 2000, ולא
נפתח חדש במקומו. אין ביקוש.

יקי לוינץ (מימין) עם ראש המועצה יצחק סלע (משמאל) בטקס במטווח. *אוסף משפ' לוינץ

שביל הגישה למטווח לא בוצע  עד היום, גם לא נשתל דשא וטוב שכך – התנאים הטיפוגרפים שימרו את האדמה בתוך המטווח וסביבו,
בכניסה נקווית גם שלולית חורף פעילה. בינתיים בשדות שמסביב למטווח הצטופפו בתים ושכונות חדשות, והמועצה נטעה עצים חדשים בחורשה.

2010, המטווח לאחר שנים ללא שימוש

2012, מטווח גינה קהילתית מבט על הכניסה

2012, גינה קהילתית במטווח כרכור

זהו גילגולה של תרומה כספית ששינתה כיוון עם הצרכים והאופנה. בהתחלה כרעיון להקמת ספריה ציבורית (והרי אנחנו עם הספר) שהתגלגל להיות מטווח אולימפי (לתפארת מדינת ישראל), אז עמד בשממונו עשר שנים עד שבאה האזרחית עמליה זנד, והפכה אותו למרכז קהילתי פורח. הכי קרוב להגדרה המקורית מ- 68':  "..תרומתו של מר לפידות תהווה יסוד למפעל, שישמש מרכז רוחני ותרבותי לתושבים לנוער ולכל הסביבה". ובבניין ציון ננוחם.

* מקורות: ארכיון בית הראשונים,  יקי לוינץ, ענת אוסטר, אמנון הררי, דליה ש"ץ, רון אובשני,

ושוב תודה גם לרונית על הליטוש הסופי

בתי קפה בכרכור – Colony Of Love

מאז שנות ה-60' לא היתה פריחה כזו בפרדס חנה כרכור. החודש נפתחו 4 בתי קפה חדשים ומתוכננים עוד כמה בקניונים שנבנים.  לכבוד גל הפריחה המבורך הזה, החלטתי להרכיב את הפאזל של בתי הקפה, המסעדות ובתי המלון שפעלו כאן פעם. הפוסט הזה מתארך כבר זמן רב מדי. גם כי הייתי עסוקה ב"קפיצת ראש"  וגם כי כל רגע צצים עוד ועוד בדלי פרטים וסיפורים, מפגשים עם ותיקים שחיים ביננו ומסמכים חדשים לארכיון. תוך כדי עבודה החלטתי להקדיש פוסטים נפרדים לסצנת בתי הקפה לשני הישובים שהפכו לאחד ב 1969.

קפה טיצ'ר – TEACHER

כתובת: המייסדים 33, כרכור
שנת הקמה: 1928
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי: סגנון בינלאומי מותאם לפונקציה
משמש היום: מסחר

בט"ו בשבט בשנת תרפ"ח (1928) כל תושבי הקולוניה האנגלית הקטנה במזרח התיכון ופועליה, הגיעו להנחת אבן הפינה לבית הקפה הראשון של כרכור שהקימו חברי האחוזה האדון האריס צבי טיטשער(טיצ'ר) ורחל אשתו. יהודי חביב דובר אנגלית ונֹח לבריות שהיה גם חבר במועצה של האחוזה והקים את בית הקפה הראשון "קפה טיצ'ר" ביישוב הצעיר שמנה אז כ-100 משפחות (10 משפחות אחוזת לונדון והשאר אנשי המושב והפועלים). בית הקפה נבנה בקצה המזרחי של אחוזת לונדון , איפה שהיתה החנות של אורה סיפורי בגדים.

1928, תושבי כרכור בהנחת אבן פינה לבית וקפה טיצ'ר (טיצ'ר כורע מימין) * ארכיון בית הראשונים

משמאל לבית הקפה חנות מכשירי כתיבה וספרים

סוף שנות ה-30' בפתח TEACHER'S GARDEN בכרכור. טיצ'ר עם משפחתו * אוסף יצחק וימר

2011, מבנה בית הקפה של טיצ'ר, מאחוריו קולנוע אוריון

כפי הנראה בשנותיו הראשונות, בית הקפה פעל כמסעדת פועלים בצל המאורעות והמשבר הכלכלי ששרר בארץ.
הפריחה הגיעה רק בסוף שנות ה-30'  כאשר כוחות גדולים של צבא העורף הבריטי הגיע לא"י. פרדס חנה וכרכור, אז מושבות צעירות
על ציר "דרך הים" , מוקפות חורשות של אקליפטוס ואלונים הביאו את הבריטים להקים בה ובסביבותיה מחנות לחייליו, בהקמתם החלו
כבר בשנת 1937. תדמיינו את זה – יותר מ- 40,000 חיילים חיו כאן שש שנים, מילאו את הרחובות והיוו מקור חשוב לפרנסת
התושבים. היום אנחנו כ- 31,000 ! אחרי הצהריים שתו תה במועדון הקצינים בבתי בלום (רחוב הנעורים) ובלילה רקדו והשתכרו
כמיטב המסורת הבריטית, בבתי הקפה שפרחו אז ברחבי כרכור ופרדס חנה. כרכור כונתה בפיהם "Colony Of  Love"

1940, צוות הקצינים והסמלים של ה-ROYAL DRAGOONS בבתי בלום בכרכור, צילום: פוטו מירה-כרכור * ארכיון בית הראשונים

הרבה בירה (כפי הנראה בירה נשר) נשפכה בבתי הקפה שהתמלאו בחיילים וקצינים אנגלים ונשים מקומיות שחגגו איתם. היו הרבה לבבות שבורים, מספר אמנון הררי שהיה אז נער בכרכור. עדנה פרימן השכנה של קפה טיצ'ר (גרה עד היום בבית הוריה, כמו רוב הוותיקים שנפגשתי איתם) מספרת שהחיילים הבריטים היו באים לקפה ערב ערב, רועשים ושיכורים וכל הילדים פחדו מהם. היו שנהגו באלימות ברחובות המושבה והיו גם קורבנות בנפש.
כשהבריטים עזבו והמדינה קמה, קפה טיצ'ר התמלא גם בצעירי המקום, בקיץ רקדו לצליל תזמורת בגן האחורי, לפעמים התזמורת היתה
של מוזיקאים מקומיים מבין המעפילים החדשים. בלילות שישי הופיעו שם טובי הזמרים בראשית דרכם – ישראל יצחקי, פרדי דורה, שושנה דמארי, וכנראה עוד. "בליל שישי רקדנו  אצל טיצ'ר ובמוצ"ש בקפה פנורמה" מספרת תקוה לב (שטרום-זרמי) שהייתה אז כבת 17. גם חתונות וחגיגות משפחתיות נערכו שם, והמועצה אירחה בקפה טיצ'ר כנסים ואורחים חשובים, כמו מר איזן – יו"ר אחוזת לונדון וחבר הדירקטוריום (כך במקור) מר י. פלנצר ואשתו. במרץ 1946, לכבודם ערכה המועצה המקומית "קבלת פנים מסורתית של "ברוכים הבאים"  במוצ"ש בקפה טיצ'ר". אסיפות תושבים לא שבעי רצון מפעילות המועצה גם הם התכנסו בקפה טיצ'ר. מוסד מקומי.
כשטיצ'ר יצא לגמלאות, בית הקפה עבר לידיה של אשה בשם רוזה (אמא חד הורית, אגב). מיכאל בן מיכאל, מספר שכילד בן 10 עבד אצלה בהעברת כסאות לקולנוע קיץ וחזרה (קולנוע אוריון) בצד השני של הכביש. בית הקפה המשיך לפעול כנראה עד סוף שנות ה-50' עם השנים הוא החליף ידיים אך שם המוסד עוד מהדהד ברחבי כרכור.

מלון קפה ומסעדה פרוינד – FREUND

כתובת: המושב 48, כרכור
שנת הקמה: 1935
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי: מודרני צנוע מותאם לסביבה הכפרית
משמש היום: מגורים ומסחר

זמן מה אחרי טיצ'ר ואולי במקביל, פתחו יהושע והני פרוינד – חברי אחוזת לונדון, שהגיעו לכרכור כפליטים דרך גרמניה ב 1925 – מסעדת פועלים, בצריף שבו גרו בגבול רחוב הפועלים (כיום בית ויצ"ו ברחוב המושב).עדינה פרוינד (קוטנר) מספרת שאברהם לבזובסקי שחיפש ומצא מים בכרכור ב 1932, הציע לאמא שלה, הני, שבישלה בנוסח הונגרי, להאכיל את הפועלים הרווקים שהביא מחדרה ולפעמים הם גם לנו שם.  כשהמשפחה התבססה מעט, יהושע פרוינד, אולי מתוך ראיית הנולד, בנה בשנת 1935 בסמוך לצריף בניין בעל שתי קומות, מיציקת בטון כמגן בפני כדורי הערבים. בשנת 1937 הגיעו הבריטים.

הצריף של משפ' פרוינד. תחילת שנות ה-30'. * ארכיון בית הראשונים

1937, מלון פרוינד * אוסף עדינה פרוינד-קוטנר

2011, מבנה מלון פרויד. היום בית מגורים ומועדון ויצ"ו כרכור

בית המלון שהיה הראשון והיחיד בכרכור, היה גם בית המשפחה. עדינה מספרת שאת הריהוט למלון ולמסעדה הזמין יהושע בתל אביב וכשנסע עם המשאית להביא את הרהיטים מהעיר מישהו העיף סיגריה בוערת על המשאית והכל התלקח. לדאבונו הוא נסע להזמין ריהוט חדש.
בקומה העליונה היו חמישה חדרים, שניים למשפחה (3 ילדים) ושלושה חדרי אירוח. בספרי הרישום, שנמצאו בעליית הגג בשנים האחרונות, נראה שהאורחים היו פועלים, פקידות ופקידים מירושלים ותל אביב, אורח מביירות, רופאים מחיפה וש. יהודאי מירושלים- מדריך לידיעת הארץ. ב- 16/1/1935, אולי האורח הראשון, לבטח היחיד באותו היום, היה ישראל רוטנברג אדריכל מחיפה. האם הוא זה שתכנן את הבניין?

1935-6, דף ממחברת רישום של מלון פרוינד

בקומה למטה היתה המסעדה. הני בישלה בה ארחות צהריים לפועלים (בסגנון הונגרי?) ובערב באו האנגלים לאכול אגס אנד צ'יפס,
צ'יקן אנד צ'יפס ולשתות בירה. המלצריות היו פועלות לא מבנות המקום, שפלירטטו עם האנגלים וקיבלו טיפים על השירותים שנתנו.
המבוגרים רקדו לצלילי הפטיפון, הילדים באו לשתות גזוז ולאכול גלידת "מַחוֹבֶר" בחמישה מיל, שהובאה במיכלים מתל אביב ע"י אגד
שהוריד אותם בפתח המלון בערב. בית המלון נסגר אחרי קום המדינה, המסעדה כנראה פעלה עד סוף שנות המישים. (גם עדינה כבר
לא זוכרת).  יהושע נפטר ב-1951.  הבית נמכר ב-1961 לויצ"ו שמכרה את הקומה העליונה למשפחת רוקינשטיין ובנם שלום גר
בה עד היום. מועדון ויצ"ו הותיק אירח ביום הזכרון תשע״א את "יום הזכרון השבור" הראשון.


קפה פינתי (ברנר)

לא רחוק מטיצ'ר ופרוינד ברחוב אחוזה פינת רחוב הפועלים (רחוב המושב וקודם רחוב שמואל קאופמן. אבל מי זוכר)  גרו משה
וחוה (שנטל) ברנר עם שני ילדיהם.  שנים רבות הגב' ברנר החזיקה רפת ומחלבה קטנה בחצר וייצרה שמנת וגבינות לשמחת השכנים.
רבקה גרטן-חונוביץ חברתה של עדינה פרוינד וטובה ברנר עוד זוכרת שמשפחתה אכלה שם כי היתה להם גבינה נהדרת.
נראה שעם בוא הבריטים הם עלו על הגל ופתחו את קפה פינתי, עם מסעדה קטנה שאכלו בה לבן, פירה וחמיצה ובערב היו בה האנגלים
עם הבירה. ינאי גידרון שמשפחתו קנתה את הבית בשנות ה 60', מספר שבמלחמת השחרור המקום הפך למועדון לחייל, היו בו
שולחנות לפינג פונג וספרי קריאה לחיילים הצעירים.

2011, מבנה קפה פינתי אחרי שיפוץ

קפה פנורמה

קפה פנורמה ישב על הגבעה הכי גבוהה (היום רחוב ביל"ו) בתל שלום ליד כרכור, שווה לפוסט נפרד בעתיד. 
הבית השקיף על סביבתו ומכאן כנראה שמו. זה היה הבית ד"ר אוסטרויל רופא בקופ"ח ואשתו, שפתחו בביתם בית קפה עם גן, 
תזמורת לריקודים והמון נוף.

חזית קפה פנורמה, תל שלום מנחם נטל עם אמו *אוסף מנחם נטל

ההורים עם קצינים בריטים. צילום: פוטו ליקה ארצי * אוסף מנחם נטל

פנים בית הקפה * אוסף מנחם נטל

קצינים בריטים בבית הקפה * אוסף מנחם נטל

יוספיה חורש  גרה בבית עם משפחתה והדבורים משנת 1966, יוספיה חושבת שהיתה אינפלציה ברופאים בסביבה, וכנראה אשתו
של ד"ר אוסטרויל פתחה את בית הקפה בתחילת שנות ה-40'. (ממכתב שנשלח בשנת 1941 בשם כל בעלי בתי הקפה של כרכור
חתום ד"ר אוסטרויל כאחד מהם).

מנחם עם הוריו במרפסת קפה פנורמה תל שלום. * אוסף מנחם נטל

2011, רחבת הגן של קפה פנורמה בכרכור. ביום בהיר רואים עד ג'נין

בשנת 1944, משפחת נטל קנתה את הבית ומנחם בנם מספר שהוריו גידלו אספרגוס (כמו הרבה ייקים אחרים).
אמו ניהלה את בית הקפה בביתם עד שעזבו לפרדס חנה בשנת 1958. היום זה בית מגורים עם הנוף.

המחלבה של אירמה ולך

כתובת: דרך הבנים
שנת הקמה: לא ידוע
אדריכל:
 לא ידוע
סגנון אדריכלי: סגנון בינלאומי מותאם לפונקציה עם טיפוגרפיה כחלק מהבניין
משמש היום: נטוש

באותן שנים,  על הדרך המפרידה בין כרכור לפרדס חנה, מבנה קטן עם מרפסת הצופה על הדרך, התנהלה מחלבה קטנה.
את המקום ניהלה אירמה ולך, שהייתה תושבת תל-שלום. יותר מאוחר זה הפך למכולת/קיוסק של לונדי וידנפלד, תושב כרכור.  

1947  – מחלבה של אירמה ולך, *אוסף חוה גילון (גילסון)

שנות ה-40'- כנראה, אירמה וולך במחלבה, *אוסף חוה גילון (גילסון)

2011, המחלבה והקיוסק של לונדי בדרך הבנים

בדרך הבנים המבנה עומד על תילו עד היום ומחכה להפך לכרכרה, בקיוסק של לונדי מכרו גזוז ומחליף צבעים, כמו בקיוסק של עזרא ליד קולנוע רמת אביב…

עד סוף שנות ה-60' היו עוד כמה מסעדות וקיוסקים, כמו המסעדה הקטנה של מוטל הררי מול בית ספר כרכור, (המכולת של אהרון הנהדר). גם לינקילביץ בצומת כרכור היה בית קפה והוא היחיד שמתפקד עד היום כמסעדת פועלים עם אותו תפריט, תנסו את הכבד הקצוץ.

ייקח עוד שנים רבות להתאושש מהבריטים.

רק בשנות ה 2000, נפתח  לרגע "הכדורים של גילי" שהחליפו את האיטליז האלמותי של סלם, אחריהן ב-2006 פתחה אסנת קדם את "קפה המושב" בגירסתו הכרכורית, ואז שוב חזרה תוגת כרכור  עד הפריחה הנוכחית.

חורשת אקליפטוסים עבותה הפרידה אז בין כרכור לפרדס חנה, לפעמים חצו אותה בשקט כשהלכו לסרט בקולנוע בבית העם, ולפעמים כדי לרקוד בקפה גינתי בפרדס חנה.


* מקורות: בית הראשונים, ילדי כרכור הוותיקים: עדינה פרוינד-קוטנר, רבקה גרטן-חונוביץ, תקווה זרמי-שטרום-לב, אמנון הררי, יורם שתיל,
עדנה פרימן, שלום צור. מיכאל בן מיכאל, מנחם נטל, ענת כרם אנג'ל, אפי גילסון-גילון. תודה רבה לכם
* תודה לעופר בינהיים על תוספת נהדרת, התמונות של המחלבה ששלח והוספתי לפוסט