בית הרמן – Herrman

סוג המבנה: בית מגורים פרטי
כתובת: רחוב הבוטנים, פרדס חנה
שנת הקמה: 1934
אדריכל: לוטה כהן
סגנון אדריכלי: בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
שימוש היום:
בית מגורים
חחחחח 
2011, בית הרמן מתחת לעץ הפיקוס

וולטר ומרתה הרמן היו בין המתיישבים החדשים בשכונת הייקים של רחוב הבוטנים. ביתם היה אחד מבתי המתישבים החדשים ברחוב
הבוטנים שתוכננו ע"י לוטה כהן. מיכה הרמן בנם, חי בפרדס חנה מגיל 3,  הוא וחנה אשתו שהגיעה למושבה ב 1955, גרים בקרבת הבית
ומטפחים אותו באהבה והערכה למקור. כך נמצאו אצלם תכניות הבניין המקוריות עם חתימתם של לוטֶה כהן ויוסף מרר. הבית שמור במצבו המקורי בלי תוספות ומהווה עדות לתפיסות התכנון של התקופה, השפעות הבאוהאוס עם התאמה לאקלים המקומי-פתחי אור, כיווני אויר  ו"התכנון הטוטאלי" הכולל ארונות קיר, ספריה, מטבח, והמון מקומות איכסון. על הבית היום מצל עץ פיקוס בן שישים. מיכה הרמן מספר, כשהיה שתיל צעיר כמעט וגווע. ולטר הרמן, אביו של מיכה אמר אז שהעץ מסמל את משפחתם שניצלה מהשואה והתפתחה כאן למשפחה ענפה שלא נכחדה.  העץ,  שמצל היום על פני דונם שלם, הפך לסמל האחדות של משפחת ביין והרמן לדורותיה.

1935, בית הרמן חזית מזרחית. * אוסף משפ' הרמן

משפ' הרמן בחזית המערבית של הבית * אוסף משפ' הרמן

תכנית בית טיפוס N, * אוסף משפ' הרמן

תכניות בניה * אוסף משפ' הרמן

2011, בית הרמן

ספריית הפועלים, 2011

פנים הבית, 2011

מודעות פרסומת

בית תמרי

סוג המבנה: בית מגורים פרטי
כתובת: רחוב הדקלים
שנת הקמה:
1936
אדריכל:
הרי רוזנטל,
סגנון אדריכלי:
בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
שימוש היום:
בית מגורים

תכנון אדריכל הרי רוזנטל

ביתם של משפחת תמרי 1936, בצפון רחוב הדקלים * מאוסף משפחת שטראוס-תמרי

בית העם – אמפיתיאטרון

בית העם בבניה * ארכיון בית הראשונים

שם המבנה: בית העם – אמפיתיאטרון
כתובת: רחוב המעלה
שנת הקמה:
1935-1937
אדריכל:
הרי רוזנטל, השלמות: פרץ בר גבור
סגנון אדריכלי:
בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי*
שימוש היום:
בית ללהקות "הורה אביב פרדס חנה כרכור"

ב 1933 התקיימה תחרות אדריכלים לתכנון בית העם שיזם ועד המושבה פרדס חנה.
בתחרות השתתפו אדריכלים שפעלו ברחבי הארץ ובמושבה.
בפרס הראשון והשני בסכום אגדי של 12.5 לא"י, מתחלקים לוטה כהן והרי רוזנטל.

בית העם ואמפיתיאטרון * ארכיון בית הראשונים

"הועדה מצאה את ההצעה של לוטה כהן מעובדת יפה עם ארכיטקטורה מתאימה וצנועה עם סדור כללי טוב מאוד, אבל מצאה שההוצאות הראשונות הן די גבוהות ומקשות את ההוצאה לפועל"
התוכנית של הרי רוזנטל שהוא קרא לה "עיר גנים" נבחרה מכל התוכניות " הצורה הכללית והסדור לכניסה מוצלחת מאוד, הרעיון של כח הבניין בהיקף גדול ויפה…."
בסופו של דבר מכל המבנה הקיים הרי רוזנטל תכנן רק את האולם הסגור.
ב 1939 הוגשו תוכניות גמר לבית העם ע"י פרץ בר גבור וברגר- ממשרדם בחיפה.
כשנחנך האמפי נבחר גם חוג חובבי בית העם. בשנת 10/3/1937 – נחתם חוזה עם מר' אליעזר וינר להפעלת האולם, הוא מפעילו עד 1949 אלה היו שנים של פעילות תרבותית עשירה. הצגות תיאטרון הבימה, האוהל, קונצרטים, הופעות בידור, נשפים אמנותיים, קריאות ספרותיות, הרצאות ופעילויות חברתיות שמארגנת ועדת התרבות של המושבה. המרתף ששימש חדר הלבשה לשחקנים שימש גם "כספריה לקריאת עיתונים מקצועיים, ספרותיים וכו' (השדה, בוסתנאי, הטבע והארץ, לשוננו, מאזניים גזית, במעלה ועוד)" (מתוך דין וחשבון של המועצה לשנים תרצ"ז-תרצ"ח).

לבית העם אולם עם רצפת עץ המשמש כאולם סגור בימות החורף וכבמה לאמפי הפתוח בקיץ.
האמפי  בנוי מכוון מזרח למערב בצורה מדורגת וכולל עשרים ושמונה מדרגות בטון המשמשות כטריבונות לישיבה (אותה בנו בעזרת תלמידי בי"ס אלונים) ומרתף אשר שימש כמחסן לאגירת מזון, וכחדר הלבשה לשחקנים. בימות הקיץ האמפי פתוח ומכיל 1500-2000 מקומות ישיבה.

האמפי של בית העם בבניה. * ארכיון בית הראשונים

בשנת 1951 נבנה קולנוע קיץ באמפי לשם כך נבנה בחלקו המערבי של האמפי בית המכונות הגבוהה עם גרם מדרגות . הקומה הראשונה שימשה כקיוסק (בבעלותם של אהרון וטובה גרבל) והשניה חדר מכונות שממנו הקרינו סרטים.
בשל גודלו והרוח המערבית המנשבת בו הפך האמפיתיאטרון לאחד מבתי הקולנוע הקיץ הטובים  בארץ ובמת ותיאטרון לכל תושבי האיזור. מספרים שאת הווילונות לפתיחת אולם החורף תפרו יחד נשות המושבה.

בשנת 1967 נסגר בית העם (לאחר פתיחתו של קולנוע דקל)
היום משמש רק אולם החורף כאולם החזרות של להקות הורה פרדס חנה והאמפיתיאטרון הפתוח מחכה לגאולה.

חומרים ותמונות: ארכיון המושבה, בית הראשונים פרדס חנה כרכור
* מתוך עבודה סמינריונית "בית העם בישראל ע"י נורית פלד" הוצאת אוני' תל אביב-, מרץ 1994