בתי קפה בכרכור – Colony Of Love

מאז שנות ה-60' לא היתה פריחה כזו בפרדס חנה כרכור. החודש נפתחו 4 בתי קפה חדשים ומתוכננים עוד כמה בקניונים שנבנים.  לכבוד גל הפריחה המבורך הזה, החלטתי להרכיב את הפאזל של בתי הקפה, המסעדות ובתי המלון שפעלו כאן פעם. הפוסט הזה מתארך כבר זמן רב מדי. גם כי הייתי עסוקה ב"קפיצת ראש"  וגם כי כל רגע צצים עוד ועוד בדלי פרטים וסיפורים, מפגשים עם ותיקים שחיים ביננו ומסמכים חדשים לארכיון. תוך כדי עבודה החלטתי להקדיש פוסטים נפרדים לסצנת בתי הקפה לשני הישובים שהפכו לאחד ב 1969.

קפה טיצ'ר – TEACHER

כתובת: המייסדים 33, כרכור
שנת הקמה: 1928
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי: סגנון בינלאומי מותאם לפונקציה
משמש היום: מסחר

בט"ו בשבט בשנת תרפ"ח (1928) כל תושבי הקולוניה האנגלית הקטנה במזרח התיכון ופועליה, הגיעו להנחת אבן הפינה לבית הקפה הראשון של כרכור שהקימו חברי האחוזה האדון האריס צבי טיטשער(טיצ'ר) ורחל אשתו. יהודי חביב דובר אנגלית ונֹח לבריות שהיה גם חבר במועצה של האחוזה והקים את בית הקפה הראשון "קפה טיצ'ר" ביישוב הצעיר שמנה אז כ-100 משפחות (10 משפחות אחוזת לונדון והשאר אנשי המושב והפועלים). בית הקפה נבנה בקצה המזרחי של אחוזת לונדון , איפה שהיתה החנות של אורה סיפורי בגדים.

1928, תושבי כרכור בהנחת אבן פינה לבית וקפה טיצ'ר (טיצ'ר כורע מימין) * ארכיון בית הראשונים

משמאל לבית הקפה חנות מכשירי כתיבה וספרים

סוף שנות ה-30' בפתח TEACHER'S GARDEN בכרכור. טיצ'ר עם משפחתו * אוסף יצחק וימר

2011, מבנה בית הקפה של טיצ'ר, מאחוריו קולנוע אוריון

כפי הנראה בשנותיו הראשונות, בית הקפה פעל כמסעדת פועלים בצל המאורעות והמשבר הכלכלי ששרר בארץ.
הפריחה הגיעה רק בסוף שנות ה-30'  כאשר כוחות גדולים של צבא העורף הבריטי הגיע לא"י. פרדס חנה וכרכור, אז מושבות צעירות
על ציר "דרך הים" , מוקפות חורשות של אקליפטוס ואלונים הביאו את הבריטים להקים בה ובסביבותיה מחנות לחייליו, בהקמתם החלו
כבר בשנת 1937. תדמיינו את זה – יותר מ- 40,000 חיילים חיו כאן שש שנים, מילאו את הרחובות והיוו מקור חשוב לפרנסת
התושבים. היום אנחנו כ- 31,000 ! אחרי הצהריים שתו תה במועדון הקצינים בבתי בלום (רחוב הנעורים) ובלילה רקדו והשתכרו
כמיטב המסורת הבריטית, בבתי הקפה שפרחו אז ברחבי כרכור ופרדס חנה. כרכור כונתה בפיהם "Colony Of  Love"

1940, צוות הקצינים והסמלים של ה-ROYAL DRAGOONS בבתי בלום בכרכור, צילום: פוטו מירה-כרכור * ארכיון בית הראשונים

הרבה בירה (כפי הנראה בירה נשר) נשפכה בבתי הקפה שהתמלאו בחיילים וקצינים אנגלים ונשים מקומיות שחגגו איתם. היו הרבה לבבות שבורים, מספר אמנון הררי שהיה אז נער בכרכור. עדנה פרימן השכנה של קפה טיצ'ר (גרה עד היום בבית הוריה, כמו רוב הוותיקים שנפגשתי איתם) מספרת שהחיילים הבריטים היו באים לקפה ערב ערב, רועשים ושיכורים וכל הילדים פחדו מהם. היו שנהגו באלימות ברחובות המושבה והיו גם קורבנות בנפש.
כשהבריטים עזבו והמדינה קמה, קפה טיצ'ר התמלא גם בצעירי המקום, בקיץ רקדו לצליל תזמורת בגן האחורי, לפעמים התזמורת היתה
של מוזיקאים מקומיים מבין המעפילים החדשים. בלילות שישי הופיעו שם טובי הזמרים בראשית דרכם – ישראל יצחקי, פרדי דורה, שושנה דמארי, וכנראה עוד. "בליל שישי רקדנו  אצל טיצ'ר ובמוצ"ש בקפה פנורמה" מספרת תקוה לב (שטרום-זרמי) שהייתה אז כבת 17. גם חתונות וחגיגות משפחתיות נערכו שם, והמועצה אירחה בקפה טיצ'ר כנסים ואורחים חשובים, כמו מר איזן – יו"ר אחוזת לונדון וחבר הדירקטוריום (כך במקור) מר י. פלנצר ואשתו. במרץ 1946, לכבודם ערכה המועצה המקומית "קבלת פנים מסורתית של "ברוכים הבאים"  במוצ"ש בקפה טיצ'ר". אסיפות תושבים לא שבעי רצון מפעילות המועצה גם הם התכנסו בקפה טיצ'ר. מוסד מקומי.
כשטיצ'ר יצא לגמלאות, בית הקפה עבר לידיה של אשה בשם רוזה (אמא חד הורית, אגב). מיכאל בן מיכאל, מספר שכילד בן 10 עבד אצלה בהעברת כסאות לקולנוע קיץ וחזרה (קולנוע אוריון) בצד השני של הכביש. בית הקפה המשיך לפעול כנראה עד סוף שנות ה-50' עם השנים הוא החליף ידיים אך שם המוסד עוד מהדהד ברחבי כרכור.

מלון קפה ומסעדה פרוינד – FREUND

כתובת: המושב 48, כרכור
שנת הקמה: 1935
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי: מודרני צנוע מותאם לסביבה הכפרית
משמש היום: מגורים ומסחר

זמן מה אחרי טיצ'ר ואולי במקביל, פתחו יהושע והני פרוינד – חברי אחוזת לונדון, שהגיעו לכרכור כפליטים דרך גרמניה ב 1925 – מסעדת פועלים, בצריף שבו גרו בגבול רחוב הפועלים (כיום בית ויצ"ו ברחוב המושב).עדינה פרוינד (קוטנר) מספרת שאברהם לבזובסקי שחיפש ומצא מים בכרכור ב 1932, הציע לאמא שלה, הני, שבישלה בנוסח הונגרי, להאכיל את הפועלים הרווקים שהביא מחדרה ולפעמים הם גם לנו שם.  כשהמשפחה התבססה מעט, יהושע פרוינד, אולי מתוך ראיית הנולד, בנה בשנת 1935 בסמוך לצריף בניין בעל שתי קומות, מיציקת בטון כמגן בפני כדורי הערבים. בשנת 1937 הגיעו הבריטים.

הצריף של משפ' פרוינד. תחילת שנות ה-30'. * ארכיון בית הראשונים

1937, מלון פרוינד * אוסף עדינה פרוינד-קוטנר

2011, מבנה מלון פרויד. היום בית מגורים ומועדון ויצ"ו כרכור

בית המלון שהיה הראשון והיחיד בכרכור, היה גם בית המשפחה. עדינה מספרת שאת הריהוט למלון ולמסעדה הזמין יהושע בתל אביב וכשנסע עם המשאית להביא את הרהיטים מהעיר מישהו העיף סיגריה בוערת על המשאית והכל התלקח. לדאבונו הוא נסע להזמין ריהוט חדש.
בקומה העליונה היו חמישה חדרים, שניים למשפחה (3 ילדים) ושלושה חדרי אירוח. בספרי הרישום, שנמצאו בעליית הגג בשנים האחרונות, נראה שהאורחים היו פועלים, פקידות ופקידים מירושלים ותל אביב, אורח מביירות, רופאים מחיפה וש. יהודאי מירושלים- מדריך לידיעת הארץ. ב- 16/1/1935, אולי האורח הראשון, לבטח היחיד באותו היום, היה ישראל רוטנברג אדריכל מחיפה. האם הוא זה שתכנן את הבניין?

1935-6, דף ממחברת רישום של מלון פרוינד

בקומה למטה היתה המסעדה. הני בישלה בה ארחות צהריים לפועלים (בסגנון הונגרי?) ובערב באו האנגלים לאכול אגס אנד צ'יפס,
צ'יקן אנד צ'יפס ולשתות בירה. המלצריות היו פועלות לא מבנות המקום, שפלירטטו עם האנגלים וקיבלו טיפים על השירותים שנתנו.
המבוגרים רקדו לצלילי הפטיפון, הילדים באו לשתות גזוז ולאכול גלידת "מַחוֹבֶר" בחמישה מיל, שהובאה במיכלים מתל אביב ע"י אגד
שהוריד אותם בפתח המלון בערב. בית המלון נסגר אחרי קום המדינה, המסעדה כנראה פעלה עד סוף שנות המישים. (גם עדינה כבר
לא זוכרת).  יהושע נפטר ב-1951.  הבית נמכר ב-1961 לויצ"ו שמכרה את הקומה העליונה למשפחת רוקינשטיין ובנם שלום גר
בה עד היום. מועדון ויצ"ו הותיק אירח ביום הזכרון תשע״א את "יום הזכרון השבור" הראשון.


קפה פינתי (ברנר)

לא רחוק מטיצ'ר ופרוינד ברחוב אחוזה פינת רחוב הפועלים (רחוב המושב וקודם רחוב שמואל קאופמן. אבל מי זוכר)  גרו משה
וחוה (שנטל) ברנר עם שני ילדיהם.  שנים רבות הגב' ברנר החזיקה רפת ומחלבה קטנה בחצר וייצרה שמנת וגבינות לשמחת השכנים.
רבקה גרטן-חונוביץ חברתה של עדינה פרוינד וטובה ברנר עוד זוכרת שמשפחתה אכלה שם כי היתה להם גבינה נהדרת.
נראה שעם בוא הבריטים הם עלו על הגל ופתחו את קפה פינתי, עם מסעדה קטנה שאכלו בה לבן, פירה וחמיצה ובערב היו בה האנגלים
עם הבירה. ינאי גידרון שמשפחתו קנתה את הבית בשנות ה 60', מספר שבמלחמת השחרור המקום הפך למועדון לחייל, היו בו
שולחנות לפינג פונג וספרי קריאה לחיילים הצעירים.

2011, מבנה קפה פינתי אחרי שיפוץ

קפה פנורמה

קפה פנורמה ישב על הגבעה הכי גבוהה (היום רחוב ביל"ו) בתל שלום ליד כרכור, שווה לפוסט נפרד בעתיד. 
הבית השקיף על סביבתו ומכאן כנראה שמו. זה היה הבית ד"ר אוסטרויל רופא בקופ"ח ואשתו, שפתחו בביתם בית קפה עם גן, 
תזמורת לריקודים והמון נוף.

חזית קפה פנורמה, תל שלום מנחם נטל עם אמו *אוסף מנחם נטל

ההורים עם קצינים בריטים. צילום: פוטו ליקה ארצי * אוסף מנחם נטל

פנים בית הקפה * אוסף מנחם נטל

קצינים בריטים בבית הקפה * אוסף מנחם נטל

יוספיה חורש  גרה בבית עם משפחתה והדבורים משנת 1966, יוספיה חושבת שהיתה אינפלציה ברופאים בסביבה, וכנראה אשתו
של ד"ר אוסטרויל פתחה את בית הקפה בתחילת שנות ה-40'. (ממכתב שנשלח בשנת 1941 בשם כל בעלי בתי הקפה של כרכור
חתום ד"ר אוסטרויל כאחד מהם).

מנחם עם הוריו במרפסת קפה פנורמה תל שלום. * אוסף מנחם נטל

2011, רחבת הגן של קפה פנורמה בכרכור. ביום בהיר רואים עד ג'נין

בשנת 1944, משפחת נטל קנתה את הבית ומנחם בנם מספר שהוריו גידלו אספרגוס (כמו הרבה ייקים אחרים).
אמו ניהלה את בית הקפה בביתם עד שעזבו לפרדס חנה בשנת 1958. היום זה בית מגורים עם הנוף.

המחלבה של אירמה ולך

כתובת: דרך הבנים
שנת הקמה: לא ידוע
אדריכל:
 לא ידוע
סגנון אדריכלי: סגנון בינלאומי מותאם לפונקציה עם טיפוגרפיה כחלק מהבניין
משמש היום: נטוש

באותן שנים,  על הדרך המפרידה בין כרכור לפרדס חנה, מבנה קטן עם מרפסת הצופה על הדרך, התנהלה מחלבה קטנה.
את המקום ניהלה אירמה ולך, שהייתה תושבת תל-שלום. יותר מאוחר זה הפך למכולת/קיוסק של לונדי וידנפלד, תושב כרכור.  

1947  – מחלבה של אירמה ולך, *אוסף חוה גילון (גילסון)

שנות ה-40'- כנראה, אירמה וולך במחלבה, *אוסף חוה גילון (גילסון)

2011, המחלבה והקיוסק של לונדי בדרך הבנים

בדרך הבנים המבנה עומד על תילו עד היום ומחכה להפך לכרכרה, בקיוסק של לונדי מכרו גזוז ומחליף צבעים, כמו בקיוסק של עזרא ליד קולנוע רמת אביב…

עד סוף שנות ה-60' היו עוד כמה מסעדות וקיוסקים, כמו המסעדה הקטנה של מוטל הררי מול בית ספר כרכור, (המכולת של אהרון הנהדר). גם לינקילביץ בצומת כרכור היה בית קפה והוא היחיד שמתפקד עד היום כמסעדת פועלים עם אותו תפריט, תנסו את הכבד הקצוץ.

ייקח עוד שנים רבות להתאושש מהבריטים.

רק בשנות ה 2000, נפתח  לרגע "הכדורים של גילי" שהחליפו את האיטליז האלמותי של סלם, אחריהן ב-2006 פתחה אסנת קדם את "קפה המושב" בגירסתו הכרכורית, ואז שוב חזרה תוגת כרכור  עד הפריחה הנוכחית.

חורשת אקליפטוסים עבותה הפרידה אז בין כרכור לפרדס חנה, לפעמים חצו אותה בשקט כשהלכו לסרט בקולנוע בבית העם, ולפעמים כדי לרקוד בקפה גינתי בפרדס חנה.


* מקורות: בית הראשונים, ילדי כרכור הוותיקים: עדינה פרוינד-קוטנר, רבקה גרטן-חונוביץ, תקווה זרמי-שטרום-לב, אמנון הררי, יורם שתיל,
עדנה פרימן, שלום צור. מיכאל בן מיכאל, מנחם נטל, ענת כרם אנג'ל, אפי גילסון-גילון. תודה רבה לכם
* תודה לעופר בינהיים על תוספת נהדרת, התמונות של המחלבה ששלח והוספתי לפוסט 

מודעות פרסומת

בית סמסון – Samson

סוג המבנה: בית מגורים פרטי
כתובת: רחוב הנשיא, כרכור
שנת הקמה: 1932
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי: 
קובייתי בסגנון בינלאומי
משמש היום: בית מגורים

בואי איתי לפלסטינה

משה סמסון ורעייתו בגן ביתם *ארכיון בית הראשונים

*משה סמסון, 1873- 1963, נדבן ועסקן ציוני נלהב, הגיע בשנת 1920 לראשונה לפלשתינה כדי לקדם את ההתישבות בכרכור על אדמות שרכש עוד ב 1913 עם חברי אחוזת לונדון. באנגליה נשארה משפחתו לנהל את עסקיו. רק בשנת 1932 בנה את ביתו בכרכור כטירה אנגלית, בית גדול עם גן טרופי ובריכת שחיה הראשונה בארץ (יש ויכוח עם ביתו של ויצמן ברחובות). בית שהיה מהגבוהים והמרשימים בכל האיזור ועדיין נשאר כזה ברחוב שנשא את שמו (הפך לשמשון?).
משפחתו של סמסון לא רצתה לחיות בכרכור, הוא עזב לאנגליה להתאחד עם משפחתו ואת ביתו נידב לצבא הבריטי לשמש לו כמפקדה.
ב 1948 עם קום המדינה חזר לכרכור ובהמשך אף התמנה לראש המועצה המקומית. בספטמבר 1951, ערכה מועצת כרכור למר משה סמסון ורעיתו, פרידה רשמית  במסעדת בית הספר.
עם השנים נעשו בבית  שינוים ונוסף לו גג רעפים שלא היה במקור אך הגן והבריכה נשארו בהידורם. בשנת 2003 הבית נקנה ע"י משפחה שמטפחת ומשמרת את הבית .

חלק מאדמותיו העביר לפועלים לבנות את בתיהם בסמוך לביתו ברחוב . ואולי זו הסיבה שהוא היחיד שקיבל רחוב על שמו מבין המייסדים.
עם פטירתו נכתב בג'ואיש כרוניקל  – "נפטר האדם מהאחרונים שחיברו ביננו לבילויים ולחובבי ציון, האדם שדיבר עם הרצל וביאליק"

קיבלנו זולה למסיבת תה בלי המלכה

1938 בית סמסון כמפקדה של הבריטים  צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

* מקורות  "כרכור מחצבתי" מאת טובה הורוביץ, ארכיון בית הראשונים

בית כנסת אחוזה – כרכור

סוג המבנה: בית כנסת
כתובת:
דרך הבנים
שנת הקמה: 1930
אדריכל: לא ידוע
סגנון אדריכלי:  בין אקלקטי למודרניסטי  
משמש היום: בית כנסת

אליהו-דוד בדש מבניה בוניה הראשונים של כרכור, 'המוכתר', היה בין מקימי בית הכנסת אחוזה. את האדמה תרם דוד הריס
"…ניצל קשריו עם בני 'אחוזת לונדון' העשירים, נטל מעשר והחל בבנית בית כנסת במרכז המושבה. …גם הוא עצמו הפשיל
שרווליו ותרם מכוחו הפיסי ומכשרונו המיוחד. מסתבר כי בעת יציקת 'דוכן החזן' וכן ה'אלמימר' ערבב אליהו דוד כמויות גדולות
של שברי זכוכית שהביא מהיקב של זכרון יעקב בעקבות אינפורמציה בדוקה שהועברה ע"י אלמוני בר סמכא' כי בשל שברי
זכוכית אלה עתיד להצטלצל ביתר בהירות קולו של הש"ץ, ואכן סגולה זו עומדת גם כיום במבחן מזה שלוש עשרות בשנים!"
כתבה בעיתון הצופה 1.4.1968

בית הכנסת 'אחוזה' בעת בנייתו. צילום: סוניה קולודני *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת שנות החמישים עם תוספות *ארכיון בית הראשונים

בית הכנסת 2009, צילום: גיא רז

פנים בית הכנסת 2009, צילום: גיא רז

1930