מבנה השוק הישן, תיק תיעוד לפני שיפוץ

מתוסכלת ממה שקורה בסביבתי ולא רק כאן. כל מקום שמור הופך נדל"ן, הבניה פרועה, הבוסתנים, הפרדסים, הירוק הכל זמני בפני שכונות שינה (יוממות) בבניה אחידה שגם במאה ה 21 נבנות לפי 'סטנדרט' שאינו קשור להתמודדויות שמחכות לנו כבר בהווה.
כל השכונות נבנות באותה תוכנית בלי איפיון מקומי, אין רחוב רק מרכזי קניות, בלי עירוב שימושים כזה שמאפשר סתם לטייל למכולת, לסנדלר, לקנות בזוקה לקנות מחברת ובלי להזיז את האוטו.
אין בניה ירוקה מתחשבת בסביבה, בכיווני האוויר והשמש, ממחזרת מים, ערה לטביעת הרגל האקולוגית שלה, הצמחיה שנשתלת (דשא פלסטיק, קוקוסים וברוש לימוני עוד באופנה..) חוסר מודעות לבעיות של זיהום אור. הרצון ל'וילה' ב'נוה פרדס' לא חומלת על מה שהיה
כאן אך אתמול.
בעוד הקניון המנותק סגנונית בכיכר אגד מתקדם לקראת סיום (הזכוכיות השחורות לא הופיעו בשלט המוצב על החזית והן מין הפתעה מצערת), מרכז המושבה עדיין מחכה לאפגרייד שלו.
חלקו הראשון ההיסטורי של מרכז המושבה נבנה כבר ב-1936 היו לו ימי זהר אך משנות השמונים סובל מהזנחה מתמשכת, עם זאת
התבנית הבסיסית נשמרה ורק צריך להוריד את המיותר ולשפץ את הקיים.
הסנונית הראשונה היא מבנה השוק הישן במרכז ההיסטורי של פרדס חנה שעומד בפני שימור ושיפוץ ובתקווה שישפיע על כל המרכז,
שכמו לכלוכית מחכה הרבה זמן לגאולה.
במקרה של השוק הישן, העבודות מתוכננות להתקיים מתוך ראיה כללית של שימור מרכז המושבה שלנו. בדגש על מושבה, לא פרבר
שינה, שכונת וילות, מ ו ש ב ה . ע"פ פרסומי המועצה זה יהיה 'מתחם תרבות, תיירות ופנאי'. אך לא נעניתי איך יתמלא וישמר תוכן
איכותי של תרבות ואמנות ומקומיות ולא רק תרבות מזון ורשתות.
תכנון ושימור השוק נעשה ע"י משרד ציונוב ויתקון אדריכלים  משרדם עוסק בפרוייקטים מרכזיים בתכנון ושימור ברחבי הארץ ואנחנו
זכינו שיעשו כאן בבית. זכינו כי ליאור יליד המושבה ומגדל כאן דור רביעי, מכיר את העבר וקשור לעתידה.
ביום ההולדת 8 של מושבה חופשית במאי 2014ערכנו סיור עם ליאור בשוק והנה כל תיק התיעוד לשימור המבנה שעשה משרדם,
שנאמר אמן

מבנה שוק ישן של פרדס חנה -תיק תיעוד לפני שיפוץ

סוג המבנה: מסחר
כתובת:  האורנים, פרדס חנה
שנת הקמה: 1954
מהנדס/ארכיטקט בניין: עמנואל ליבוביץ
סגנון אדריכלי: מודרני עם השפעות מקומיות
משמש היום: נטוש, לפני שיפוץ


סיכום והערכת האתר

למתחם השוק שבמרכז המושבה חשיבות מקומית קהילתית. מיקום השוק במרחב הציבורי, הינו מרכזי ביותר – אם כי במצבו הנוכחי
נתפס כ"חצר אחורית" של חנויות המרכז המסחרי (ה"מושבה" בשפת המקומיים), וכמתחם חנייה שאינו מוסדר. פוטנציאל רחבת השוק, להוות מרכז עירוני חיוני בעל אופי מקומי ייחודי למרכז המושבה. המבנה מהווה זכרון למרכז המושבה ההיסטורי, והינו למעשה אחד
מהמבנים האחרונים שהיו חלק מהמרכז ההיסטורי, שריד שלא השתנה מאז הקמתו. שיקומו ושל המבנה ושל המתחם כולו, יחזק את כל
מרכז המושבה ובעיקר את חיי ה"רחוב" בניגוד לאופנת ה"קניונים".
הרחבה הייחודית תהפוך מחנייה אחורית לא מוסדרת לכיכר עירונית תוססת. כיכר שכזו, שלה דפנות מסחריים ומבנה משומר של השוק
הישן תייצר רחבה עירונית ייחודית למושבה, כיכר שכזו לא איפיינה את מושבות הברון השכנות (והקטנות), אלא דומה יותר לעיירה
איטלקית קטנה עם פייאצה מרכזית. הכיכר מצוייה בסמיכות למתחם ה"וואדי" שבמרכז המושבה ובכך טמון יתרון נוסף של רצף שטחים פתוחים בעלי אופי שונה המהווים את המרחב הציבורי והקהילתי של מרכז הישוב. רצף השטח הפתוח מונגש בטבעיות לקהל הרחב ומשפר את נוחות ההליכה הרגלית באזור המושבה. כפי שנעים יותר ללכת לאורך המדרחוב של זכרון יעקב, כך יהיה נעים יותר לחנות את הרכב בואדי, ו"לטייל" למושבה דרך מתחם השוק.
רחבת השוק תייצר מנוף לפיתוח יתר החנויות שמפנות במצב הנוכחי את העורף שלהן למתחם השוק. סדרת מקומות החניה, יבוצעו כך
שלא תהיה גריעה ממספר סך מקומות החנייה במצב הקיים. בנוסף לכך, יורחבו החנויות ברחוב הדקלים הפונות אל מתחם השוק, כך
תפותח חזית חדשה מזמינה של החנויות שיהפכו להיות דו-צדדיות הן למתחם השוק והן לרחוב הדקלים.
מתחם השוק ראוי לשימור ברמה המקומית והקהילתית – ובכך ישמר את אופייה המקורי של מרכז המושבה ויהווה סמן ימני לעיצוב
המחודש של המרכז כולו.

2012, פינה דרום מערב, צילום: בן דוד

השוק בשנות ה-60',  צילום: אברהם ארצי  *ארכיון בית הראשונים

1. כללי -מפה ותצלום אויר עדכניים

2010, זיהוי המבנה על גבי תצלום אויר, מקור: אתר הועדה המרחבית לתכנון ולבניה השומרון  מממממממ  

זיהוי המבנה על גבי מפה עדכנית, מקור: Google Maps

תמצית המחקר ההסטורי/אדריכלי/סביבתי

  1. ניתוח טיפולוגית המבנה וערכיו האדריכליים
    מבנה השוק, הינו מבנה ששימש למסחר עירוני במרכז המושבה החל מראשית שנות ה-50. המבנה בנוי בסגנון מודרני ותוכנן על ידי
    המחלקה הטכנית של הרשות המקומית.. המבנה בנוי על רחבה המשופעת קלות לכיוון מערב לוואדי החוצה את מרכז המושבה.
    המבנה עצמו בעל דירוג התואם את פני השטח.
  1. ניתוח תקופות הבניה השונות
    המבנה הוקם במספר שלבים, חלקו העיקרי הוקם בשנת 1954, עד שנת 1955 הוקמו חלקים נוספים לרבות אגף חדש של 5 חנויות.
    אגף זה נהרס כליל בשנות ה-80.
  1. ניתוח נפחי ופרופורציות המבנה (אסתטיקה)
    המבנה בעל חזות מודרנית, מבנה מאורך בעל מקצב חנויות אחיד. גג שטוח המחולק לשלושה חלקים בעלי מפלס שונה.
  2. אנלוגיות לתקופה וסגנון הבנייה
    ניתן להבחין באופי הבנייה הבסיסית והפשוטה, בנייה שנתנה מענה לצרכי השעה בעשור הראשון למדינה. יחד עם זה קיימים מאפינים מודרניים והשפעות מקומיות. הגג השטוח, קרניז ההצללה סביב המבנה, הטיח הלבן ופתחי האיוורור מעל דלתות החלונות.
  3. חשיבות הסטורית
    למבנה חשיבות מקומית לחיי המסחר במרכז המושבה פרדס-חנה. המבנה במטרתו הראשונית, נתן מענה לתעסוקה עבור נכים ובעלי
    מוגבלויות פיסיות. הקמתו היתה כלי עזר לקליטת עולים נכים ממחנה העליה הסמוך למושבה פרדס-חנה.


ניתוח שלביות התפתחות המבנה


2. תיעוד היסטורי
התפתחות המושבה ההיסטורית פרדס חנה

פרדס חנה נוסדה בשנת תרפ"ט (1929) על ידי חברת פיק"א. היישוב, שתוכנן להתבסס על מטעי הדרים, קרוי על שמה של חנה
(נולדה ב 27.7.1851 בלונדון), בתו של הברון מאיר נתן רוטשילד, נכדתו של נתן מאיר הברון מלונדון שהוא הדוד של הנדיב הידוע,
הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד.
בשנת 1935 הוקם במושבה בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, אשר נקרא על שם הברון רוטשילד שנפטר ב 2.11.1934
בית הספר הוקם על ידי התאחדות האיכרים.
בפרדס חנה הוקם מחנה עולים וכן, הוקמה בשנות ה-50 מעברה, אשר במרוצת השנים נכללה בשטח היישוב.
בזמן המנדט הבריטי שכנו פרדס חנה וכרכור בלב מתחם ענק של מחנות צבאיים בריטיים, אשר שריד להם נותר במחנה 80.

1949, מבט על המושבה פרדס חנה, צלם: לא ידוע,   *אוסף ארכיון בית הראשונים

מפות הסטוריות

תצלומי אויר היסטוריים  

תצלום אויר


מסמכים ותוכניות היסטוריים

סקיצה ראשונית של תכנון השוק (צבע, לא מקורי), תאריך: לא ידוע מקור: אוסף נודל (אורי עידן)   ממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממ

פרספקטיבה של השוק

תולדות בוני הבניין – סקירה היסטורית מאת זכריה בן דוד

מבנה חנויות השוק ממוקם בעורף חנויות לב המושבה ברחוב האורנים. (ראה מפות ותצ"א ). הרעיון להקים את חנויות השוק גמל בלב ראש המועצה כבר בשנת 1952.

ב-31.8.1952 פונה המועצה לחברת פיק"א ומבקשת הלוואה לזמן ארוך, בסך 10,000 ל"י לבנין השוק. כן מבקשת מועצת פ"ח שיכינו החוזה למכירת המגרש המיועד לשוק. (חברת פיק"א מחזיקה במגרשים רבים בפרדס חנה ).
ב-1.12.1953 מועצת פ"ח פונה למלב"ן ומודיעה לה כי המועצה בישיבתה אישרה את נושא הקמת מבני השוק עבור שיקום נכים ומוגבלים בכושר עבודתם , וכי 50% ממספר המבנים ימסרו לאנשים מקומיים ו- 50% למקרי הסעד של בתי העולים (באחריות מלב"ן והסוכנות היהודית). המימון 1,000 ל"י ליחידת חנות, ינתן מקרן מיוחדת למטרה זו לתקופה של 12 שנה ובריבית שנתית 5.5%. בקשר לבחירת המקום לשוק, טיב העסקים בו, והמועמדים לקבלת החנויות, יקבע מועד לפגישה.
ב-26.12.1953 פגישה בהשתתפות ראש המועצה המקומית מר שוורצמן (שרון) בנימין, העובדת הסוציאלית בפ"ח גב' סולומון, מר' לרך מטעם מלב"ן, מר' חפץ מהסוכנות היהודית, בקשר לבניין השוק בפרדס חנה.

ס ו כ ם- ייבנו 14 מבנים במקום המיועד לשוק. 14 המבנים יחולקו בין מקרי הסעד של הסוכנות היהודית לאלו של פרדס חנה.

לסוכנות היהודית: 2 חנויות מכולת, 1 חנות לירקות, 1 חנות לדגים ועופות, 2 חנויות הלבשה וכלי בית, 1 חנות לגרעינים
ס ה " כ  7 חנויות

למועצת פרדס חנה: 1 חנות לתיקון אופנים, 1 חנות למוצרי חשמל, 1 חנות למאפיה ביתית ( מעדניה ), 1 חנות לירקות,
2 חנויות לבעלי מלאכה

ס ה "כ 7 חנויות
השוק עצמו לא הוגבל למקרים סוציאלים בלבד.

ב-10.1.1954 מועצת פ"ח מודיעה לסוכנות היהודית, כי המחלקה הטכנית של המועצה עובדת על הכנת התכניות לשוק.

ב-20.2.1954 המועצה מאשרת תכנית חנויות השוק . התכנית כללה 20 מבנים.

בחירת המועמדים לקבלת החנויות תיעשה במשותף ע"י לשכת הסעד המקומית , מלב"ן, ומחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית.

ב-16.3.1954 המועצה החליטה לצאת במכרז לקבלנים לבצוע בנין חנויות השוק.
ב-29.3.1954 מועצת פרדס חנה יוצאת במכרז לקבלנים לבנין השוק במושבה
ב-4.4.1954 נחתם חוזה בין מועצת פ"ח לקבלנים הופמן שאול והורביץ בנימין לבנין חנויות השוק.
ב-11.5.1954 מועצת פ"ח פירסמה מודעה המבשרת על בניית השוק.
באפריל-מאי (משוער) 1954 החלו עבודות הבניה.

המועצה המקומית פ"ח מעוניינת בהקמת השוק למטרת שיקום נכים, וכן לסייע לסוכנות לחסל את מחנה הנכים בבית העולים פרדס חנה.

ב-26.8.1954 מועצת פרדס חנה מודיעה לחברת עמידר כי סיימו את בנין השלד של המבנים בשוק,ויציקת הגג כבר הסתיימה.

2—חנויות מכולת, 2—חנויות לירקות

והנה עתה נודע כי המועצה בונה 20 מבנים במקום 14, שסוכם עליהם בזמנו. מלב"ן מקווה שהמועצה תמסור את 6 המבנים הנוספים לנצרכי מלב"ן.

ב-17.5.1956 מועצת פ"ח מחליטה להקציב 400 ל"י עבור תכנון גמר בנין השוק ע"י המהנדס ליבוביץ.

ב-15.4.1958 פניה לקק"ל בצרוף 2 עותקים של תכנית להקמת אגף נוסף לבנין השוק על אותה חלקה.

מבקשים את אישור קק"ל לכך.

ב-29.5.1958 קק"ל מאשרת

האגף החדש כולל 6 חנויות.

* הסקירה על תולדות הבניין הינה חלקית, ניתן לקבל את כל הפירוט כמו במקור

ממממממממממ
3. הסביבה הקרובה והמבנה כחלק מהמרקם
    תיעוד מצולם

1. מבט אל החלק המזרחי של החזית הצפונית

2. מבט אל משטח הפריקה והטעינה בחזית הצפונית.

3. מבט אל הפינה המערבית של הבניין

4. מבט אל הקצה המזרחי המערבי של הבניין.


   

1. מבט אל דלת חסומה בבלוקים בחזית הדרומית.

2. מבט אל דלת חנותו הישנה של הפחח בחזית הדרומית.

3. החזית הדרומית

 3.4  חללי הפנים

2. מבט במשחטת העופות הישנה

3. מבט מצפון מזרח אל איזור ההטענה

4. מבט דרומה בחנות אופיינית

5. פרט משרביית בטון בפתח עליון אפייני

4. תוכנית – מצב קיים

4.1 קומת קרקע

4.2 קומת מרתף

חזיתות– מצב קיים

4.3 חזית צפונית

4.3 חזית דרומית

4.3 מזרחית ומערבית

4.3 מזרחית ומערבית

4.3  מזרחית ומערבית

5. חזיתות– מצב משוחזר

5.1 צפונית ודרומית

5.1 דרומית

5.1 מזרחית ומערבית

5.1 מזרחית


חתך– מצב משוחזר

5.2 חתך אורכי

6. קליגרפיה

השילוט של מתחם השוק הישן, בוצע באופן ידני המשקף מחסור. לכל חנות, ניתן מספר ומעל כל משקוף דלת נרשם המספר של החנות, שמו של בעל המלאכה והמקצוע. הגופן שבו השתמשו אינו מוגדר במדוייק ומקורב מאד לסוג המכונה בודקו.
תתתתתת

6.1 קליגרפיה

הכיתוב על קירות השוק, היוו את השילוט של המתחם. השילוט התחלף בכל פעם
שבעל המלאכה בחנות התחלף. האמצעי הידני היה הזמין ביותר והזול ביותר באותה
תקופה. מאחר ולכל מספר ושם שונה, לא היה צורך בדפוס. הקליגרפיה והעיצוב
הידני בכלל איפיינו את מוצרי התקופה, את שלטי הרחוב, הפרסומות ועוד.


שחזור קליגרפיה
קיימים מספר פונטים שדומים לפונט המקורב, איתם ניתן לשחזר את הכיתוב המקורי. פונט סוציאליזם בעיצובו של ערן בכרך
ופונט נוסף מהתקופה שלא נמצא לו פונט תואם.

6.1 קליגרפיה

6.1 קליגרפיה

6.1 קליגרפיה

שילוט ברחבי המושבה פרדס חנה
השילוט בחנויות מרכז המושבה אופיינו בכיתוב פשוט של שם החנות, לעיתים בליווי בעליה.
בצילום (הכולל שחזור ועיבוד גרפי של שילוט מקורי שהיה קיים על גבי חנויות שונות במרכז המושבה)  מופיעים השלטים של החנויות: קפה סימון, בית מרקחת שמחוני וחנות הספרים. השילוט, היה שילוט מצוייר בצבע על גבי הקירות של חזית החנות לרחוב.

6.1 קליגרפיה

7. סיכום והערכת האתר

למתחם השוק שבמרכז המושבה, חשיבות מקומית קהילתית. מיקום השוק במרחב הציבורי, הינו מרכזי ביותר – אם
כי במצבו הנוכחי נתפס כ"חצר אחורית" של חנויות המרכז המסחרי, וכמתחם חניה שאינו מוסדר.  פוטנציאל רחבת השוק, להוות מרכז עירוני חיוני בעל אופי מקומי ייחודי למרכז המושבה. המבנה מהווה זיכרון למרכז המושבה ההיסטורי, והינו למעשה שריד אחרון למרכז מסחרי מקורי, שלא השתנה מאז הקמתו. חיזוקו של מתחם השוק,
יחזק את כל מרכז המושבה, את ה"רחוב" ויאפשר כיכר עירונית שחסרה למרכז המושבה. על ידיד שימור ופיתוח
החזית האחורית של חנויות רחוב הדקלים (המהוות דופן מזרחית למתחם השוק) ניתן לייצר רחבה עירונית ייחודית למושבה,  (בשונה מיתר מושבות הברון באזור). סמיכותו של מתחם השוק ל"וואדי" של מרכז המושבה מהווה יתרון נוסף בכך שקיים רצף של שטח פתוח ציבורי אשר מונגש בטבעיות לקהל הרחב.

רחבת השוק תייצר מנוף לפיתוח יתר החנויות שמפנות במצב הנוכחי את העורף שלהן למתחם השוק. והסדרת
מקומות החניה, יבוצעו כך שלא תהיה גריעה ממספר סך מקומות החניה במצב הקיים.
מתחם השוק ראוי לשימור ברמה המקומית והקהילתית – ובכך ישמר את אופייה המקורי של מרכז המושבה ויהווה
סמן ימני לעיצוב המחודש של המרכז כולו.

7.1 סיכום והערכת אתר

  • * איסוף כל החומר ההיסטורי לתיק התיעוד: זכריה בן דוד
מודעות פרסומת

חוּרבת סוּפסאפִי – פוסט אורח

ביציאה הצפונית מפרדס חנה, בראש גבעה, מזרחה לשדרת הנדיב המפוארת, עומד מבנה גדול עם באר מים לידו. לא פעם שאלתי
את עצמי מה הסיפור של המקום הזה. אותה שדרת הנדיב- עד השבוע השדרה היפה בארץ, מעט חשוכה ומסתורית הפכה לעוד
הייווי המואר בהגזמה (זיהום תאורה, נושא בוער לפוסט נפרד) ובלי שום רגישות והתייחסות לסביבה.
ליאור ויתקון, אדריכל, דור שלישי במושבה, חבר בצוות של מקום שמור, מעורב וחוקר כבר שנים רבות את האדריכלות וההיסטוריה
במושבה. כמאמין ששימור הוא לא רק סטרוקטוריאלי אלא גם בעל תוכן ורצוי ציבורי, ומתוך מחשבה לנסות ולצקת תוכן למקום,
ערך בשנת 2005 תחקיר, עם זכריה בן דוד(דוֹדוֹ) על חורבת סופסאפי, מסמך רקע לתיק תיעוד.

2012, חורבת סופסאפי

bbbbbbb

חורבת סוּפסאפִי

המבנה: מחנה פרדות צהלי (אוסף נתונים מארכיון צה"ל)
גוש -10091
חלקה – 30 (ישנה 29)
גובה מעל פני הים – 38 מ'
שטח בנוי – 467 מ"ר
מימדים כלליים – 35 מ'על36 מ'

איור מס' 1- אחמד בק

בשנת 1888 הגיע קבוצת מהגרים בוסנים מוסלמים לאזור פרדס-חנה דהיום
והתיישבו בחורבות סופסאפי וחדידון [1]. מאחר והאדמות סביב היו מכוסות ביצות
והתושבים החדשים סבלו מקדחת הם נדדו כעבור שנתיים לקסריה ולינון, מזרחית
לשכם, שם צאציהם יושבים עד היום בבתי רעפים אדומים הנבדלים מהכפר הערבי
הסמוך, עין ינון [2]. בקסריה הקימו הבוסנים בתי אבן וניצלו חלקי מבנים קיימים
ובארות מים, בנוסף הקימו מספר מסגדים שאחד מהם שרד עד היום, (הצריח בנמל קיסריה). במשך הזמן מכרו הבוסנים חלק מקרקעותיהם לפיק"א, ואלה שימשו אחר-כך
את הישובים העבריים באותו אזור [3].

ב 1910, ערב מלחמת העולם הראשונה, מינו התורכים כמודיר (מושל הסביבה)
את אחד מבני הבוסנים, אחמד (ראה איור-1), שקיבל את התואר "בק".
אחמד בק נקשר במקרה בפרשה עגומה בתולדות הישוב: בהאכילו את יוניו בחצר
ביתו ב 3 בספטמבר 1917, נחתה לפתע יונה זרה ופתק קשור לרגלה. היתה זו אחת
מיונות הדואר ששלחה שרה אהרונסון אל הבריטים. בעיקבות גילוי הפתק נתפסה שרה,
עונתה והתאבדה והחלו הרדיפות אחרי אנשי ניל"י.
בשנת 1948 עזבו הבוסנים את קיסריה. בניו של אחמד בק, פואד ותאופיק וצאציהם
חיים כיום בחדרה. ע"פ עדותם החזיק אחמד בק במבנה נוסף ובוסתן בחירבת חדידון
כיום – חירבת חידות [4] (ראה איור-2).

איור מס' 2- הבניין של אחמד בק בחורבת חידות

לבן משפחתו של אחמד בק, בושנאק, ששמו עלי בק היו אחוזה ובית חוה באזור [5]. מקומם היה בחורבת צף [6] (צפצאפה –
ספסאפה, סופסאפי), כחצי ק"מ מזרחית לכביש פרדס-חנה בנימינה, מדרום לנחל ברק הנשפך לנחל עדה (ראה איור-3). אל
המקום מוליכה דרך עפר שחיברה בינה לבין חירבת חידות, אשר היה בינהן קשר-עין. אדמות עלי הגיעו עד כפר קרע שבמזרח.

הוא עסק בחקלאות והיתה לו גם תחנת קמח.

איור מס' 3- חורבת חידות וחורבת צף מופיעות בפינה הימנית למטה

בית האחוזה פוצץ ב-1947 ואז עבר האיש ומשפחתו לטול-כרם (צאצאיו חיים שם עד היום ועוסקים בהוראה ומנהל). במקום שרד
רק חלק ממבנה אבנים ובאר, בנוסף קיים קטע של רצפת פסיפס, לבנה, משקוף גדול ושרידים נוספים. (ראה איור-4).

איור מס' 4

NNNNNN
מפה מספר 1, 
מתוך מפת זכרון-יעקב, קנ"מ 1:100,000 גיליון 4 משנת 1955.

מפה מס' 1


המפה הושלמה מסקרים בקנ"מ גדול 1924-1934
עודכן בקנ"מ 1:20,000 בשנת 1942
שורטט והודפס אוג' 1942
עידכון חלקי אפריל 1945
הדפסה עם עידכון מועט – אוק' 1947
תיקון חלקי של כבישים וישובים יוני 1955
הדפסת מחלקת המדידות בשנת 1955
KKKKKKKKKKKKKK
PPPPPPPPPPPPPP
LLLLLLLLLLLLL
;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;
LLLLLLLLLLLLLL
;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;
ללללללללללללללללללללללללל
ךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךללללללללללללללללללללללללללל
זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזבבבבבבבבבב

;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;
מפה מספר 2, מעודכן ספט' 1942

מפה מס' 2

 

עובד עבור המחלקה לשימור קרקע,
משרד החקלאות, אפריל 1952.
שרטוט והדפסה מח' המדידות חשון תשט"ז, נוב' 1955

המהה

ההההה

הההההההההה

הההההההההההההההההההההה

הההההההההההההההההההההההה

ההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

ההההההההההההההההההההההההההההההה

פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ
ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 

מפה מספר 3, קנ"מ 1:10,000, מתוך מפה טופו קדסטרית (מפת גושים)

מפה מס' 3 תתתתתתתתתתת


באמצע שנות ה-30 התדלדל הישוב הבוסני במידה רבה 
[7]. חלק מתושביו עבר לחיפה ואחרים עבדו בעבודות חוץ, ערבים מוסלמים
תפסו את מקומם של הבוסנים. התגוררו בדירות שכורות בקיסריה, חכרו אדמות מפיק"א ועיבדו אותם. אחמד בק גורש למצרים לאחר
הכיבוש הבריטי ובניו החזיקו בביתו. ע"פ עדות בניו בסמוך לביתו היה מבנה נוסף "קלעה" (מצודה) שנבנה על אדמות הואקף המוסלמי.
ב – 1948 עזבו בני המשפחה לחיפה ואדמת חדידון היתה לרכוש נטוש אשר נמסר לעיבוד חקלאים עבריים מהסביבה. בית האחוזה
של עלי בק פוצץ בשנת 1947 ומשפחתו עברה להתגורר בטול-כרם. לאחר 1948 הוקמו במקום מבנים גדולים אשר שימשו את יחידת
הפרדות של צה"ל, כפי שמופיע בסיפורו של אמנון בקר חבר קבוצת יזראל מפיו של דני הרפז: [8]

"כשהמקום היה עוד ממש היאחזות, הודיע הצבא (שכיום קוראים לו צ.ה.ל) שזרעין מקבלת שני סוסים בתור ציוד ונא לבוא לקחת אותם במחנה 80. אלה היו זמנים שאף אחד לא ידע בכלל מה זה מחנה 80 ובטח שלא איפה זה, חוץ מתושבי כרכור ואולי פרדס-חנה,  שעוד היו ממש ישובי ספר, לפני שקיבלנו את ואדי-ערה, בהסכמי שביתת הנשק. אז דני נסע יום שלם למחנה 80, דרך חיפה ומשם לבנימינה ומשם הלך ברגל (איזה 10 קילומטר) עד לכמעט מחנה 80 וככה עד שמישהו אסף אותו והביא אותו לשם. אפילו אנחנו יודעים שבצד השני של הגדר של מחנה 80, היה גדוד פרדות וסוסים של הצבא. אבל זה היה כבר בשנת 1950, וזה לא חכמה. המשק קיבל את  הסוסים -שני סוסים מהצבא הבריטי–יפים וגבוהים, שאף אחד לא יכול היה סתם לקפוץ עליהם בלי מומחיות מספקת. ליד ביתו של עלי, הוקמה אורווה של מרחביה אלטשולר [9] ז"ל מבנימינה. ואהוד טמיר (טיקטינר) מפרדס-חנה מעבד חלק מאדמות עלי בק".

האזכור הראשון במסמכים על גדוד הפרדות הצה"לי מוזכר משנת – 1950, המסמך האחרון מוזכר בשנת 1958. ממסמכים אלו ניתן ללמוד שיחידת פרדות סדירה התקיימה עד שנת 1952 ויחידת פרדות מילואים התקיימה עד שנת 1954. כלומר סומנו פרדות לגיוס בשעת חירום, כמתכונת גיוס רכב בשעת חירום, פרדות אלו זכו לטיפול רפואי לשם שמירת כשירות מבצעית לשעת חירום. במחנה גדוד נהגי הפרדות רוכזו מגוון בעלי חיים: פרדות, סוסים וחמורים ואף כלבים ויונות דואר. מספר הבסיס שמוזכר הינו 654 [10]. במסמכי הארכיון ניתן למצוא מסמכי תקציב לפירזול, מכירת זבל אורגני לחקלאים, הצעות תקציב שוטפות. תקנים ליחידת משמר נע על סוסים [11]. מוזכר גם שירות סוסים ופרדות לתחנת משטרה בכרכור הסמוכה [12]. מבנה גדוד נהגי הפרדות כפי שהשתמר עד ימינו [13]:

2004, חורבת סופסאפי, מחנה הפרדות, צילום: ליאור ויתקון

תרשים המבנה

חומרים:

המבנה בנוי בדומה לבנייה הבריטית המקומית. בניה שכזאת נעשתה בפועל גם ע"י חברות עבריות כגון סולל בונה, הבנייה היתה
לרוב מלבני סיליקט שיוצרו באזור פרדס-חנה ע"י שני מפעלים חומרי המבנה הם: טיח, אבני סיליקט, בטון, עץ וגג רעפים.

איור מס' 4

מממממממ
כיסוי תצ"אי, 
המרכז למיפוי ישראל, לינקולן 1 ת"א. חורבת צף – 147/211. 

 ______________________________________________

[1]  צבי אילן, חידותיה של חורבת חידות, טבע וארץ כרך כ' חוברת 1, עמוד 26-29, נובמבר-דצמבר 1977
[2]  צבי אילן,  חורבת חידות, ארץ חמדה, עמ, 119
[3]  ט.ב. אשכנזי, דאר, קסריה וודי חורית, עמ' 74, תרצ"א.
[4]  לורנס אוליפנט ע' 128
[5]  באר חנה נ.צ. 14720/21165, מפת 1:50,000, חדרה, מרץ 1986.
[6]  ח.צף מצפון לפ"ח 147.211, גבעה עם יסודות חרסית ואבנים, שברים ארכיטקטונים, בסמוך לחוה ליד המעיין
[7]  Vilnay 1935, 369
[http://www.beker.co.il/kalnoiyut/26.htm   [8
[9] מרחביה אלטשולר מבנימינה, בוקר ותיק שהיה ממקימי ענף הבקר בארץ.
לאחר שנפטר החליטה משפחתו להנציח את פועלו. המשפחה, ביחד עם מספר ארגונים,
ביניהם, אמב"ל (ארגון מגדלי הבקר לבשר במרעה) אספה כספים והקימה את קרן אלטשולר,
על מנת לעודד התמקצעות והתפתחות ענף הבקר בארץ.
[11] 10.9.51, גדוד נהגי הפרידות, ארכיון צה"ל.
[12] 6127/1949, 27.9.1948, מפקד גדוד נהגי הפרידות ר.ס.אפלבאום , 8 קצינים,
77 ב.ד.א. כח בהמה: 36 סוסים, מהם 30 שייכים לצבא, 2 אוטומוביל משא+1 טנדר,
2 מפרזלים ורצוען אחד.
[13]  2169/1950,  29,  כרכור
[14]  צילום , ויתקון ליאור, 06.2004
________________________________________________________

* תמונות נוספות של האתר בבלוג של נעם לסטר