יד לחללינו

סוג המבנה: בניין ציבורי
כתובת: דרך הבנים, פרדס חנה
שנת הקמה: 1952
אדריכל: אריה אל-חנני
סגנון אדריכלי: בניה מקומית
משמש היום: יד לבנים לבני פרדס חנה וכרכור
צצצצצ

"יד לחללינו" וגן ציבורי, שנות ה-50'. צילום: פוטו ארצי * ארכיון בית הראשונים

בחודש נובמבר 1948 נתארגנה ועדה ציבורית בפרדס חנה במטרה להנציח את זכר חללי פרדס חנה.
בוועדה הוחלט להקים בנין למועדון לנוער. "הבניין יכיל חדר מיוחד המוקדש לזכר החללים, וחדר ללימודי הטבע שישמש
לכל פעולות התרבות של הנוער וביחוד לחוג החקלאי". הועדה הציבורית סדרה מגבית בין תושבי המקום, המועצה העמידה
לרשותם מגרש ציבורי (של פיק"א?) במרכז המושבה . ופנו לאדריכל אריה אל-חנני מתל אביב לתכנן את הבית. כ
מו כן, נבחרה ועדה ציבורית להנצחת שמותיהם של החללים מבני פרדס חנה.

בגליון מס' 9 של ידיעות המועצה פרדס חנה מ 8/2/1949, הוזמנו כל תושבי פרדס חנה "להנחת אבן הפינה לבנין "יד לחללינו",
בט"ו בשבט תש"ט, בשעה תשע לפני הצהריים, בגן הציבורי (מול הדואר). באותו מעמד תתקיים גם נטיעת עצים בשטח …."
נראה כי בסופו של דבר החגיגה נדחתה ל-ל"ג בעומר אותה שנה.

יצחק שניאור הקבלן, המהנדס נודל המוציא לפועל, קורט הירשפלד אחראי על יציקת היסודות ובניית הגג, בנימין זילברשטיין
הגיש חשבון על הובלת אבנים מטנטורה, הנגריה המכנית של הירשפלד את המרוב קיבלו הזמנה לייצר 50 כסאות עם משענת
ו – 10 שורות כסאות קולנוע של 5 מושבים, כולם מעץ אשור עם לקה. בית המלאכה המכני של עמנואל מישר (שכטר) עשה את
המסגרות, הנגר חיים סירוטה, שבבוא היום קנינו את ביתו, עשה את שאר הדלתות. כולם תושבי פרדס חנה.
האדריכל, מתכנן שולחן הזכרון ונר התמיד וכן צייר האתיות יובאו מהעיר.

הנשיא לא הגיע מפאת עיסוקיו

1953, טקס חנוכת יד לבנים. צילום: פוטו ארצי * ארכיון בית הראשונים

ב-ה' באייר תשי"ב, 30/4/1952 , הציבור הוזמן לחגיגות חשובות, הפתיחה של הגן הציבורי. הבניין נמסר למועצה בטקס
שנערך ב- כ"ב בתמוז תשי"ג  ה- 5/7/1953,  בהשתתפות  הרמטכ"ל – בן המושבה – רב אלוף מרדכי מקלף ז"ל.
אשר תרם לבית ארון עם ספריו על מלחמת הקוממיות. 
עד לאיחוד המושבות, אזכרות האבל לבני כרכור שנפלו, התקיימה
בבית הפועלים. מאוחר יותר הוקם בכרכור גן הגיבורים.

"יד לחללינו" שנות ה-50'. צילום: פוטו ארצי. * ארכיון בית הראשונים

ציור לבניין של יוסף בן יעקב * ארכיון בית הראשונים

כרטיס תרומה לבנה לבנין * ארכיון בית הראשונים

תרומת מפעלי תבורי * ארכיון בית הראשונים

ביום הזכרון תשע״א, נולדה אלטרנטיבה לאזכרה המרכזית:  "יום הזכרון השבור", מתקיים במועדון ויצ״ו כרכור, בית המלון הראשון של כרכור.


מקורות: ארכיון בית הראשונים, אמל'ה בן יעקב

‎קרא עוד מהפוסט הזה

מודעות פרסומת

מקום שמור לסיפור שלך

סיפורים ותמונות

לרבים מאיתנו יש מקום שמור משלנו – מקום בלב, מקום עם זכרונות.
יש בניין ישן במושבה ש"עושה לך את זה"?, האם אתה אדריכל עם ידע נדיר על הארכיטקטורה המקומית?
יש לך פרטים נוספים על אתרים במושבה?
נשמח לפרסם באתר סיפורים ותמונות הקשורים לנושא, הצעות לפעיליות או שיתוף בידע מקצועי.

סיפורים, מידע ותמונות שלחו למייל  makomshamoor@gmail.com
*
יפורסמו רק חומרים רלוונטים

בית ברוזה

סוג המבנה: מסחר ומגורים
כתובת: רחוב הדקלים 117
שנת הקמה: 1969
אדריכל: אורי לפובסקי
סגנון אדריכלי:
בניה מקומית עם השפעות הסגנון הבינלאומי
יזם:
בן ציון ורמי ברוזה (בר עוז)
שימוש היום: חנויות ומשרדים

בית ברוזה בשנת 1990 *צילום רמי בר עוז

הבניין הזה לא השתנה מאז בנייתו , הזמן רק מיטיב איתו. תמיד משמח אותי לעבור לידו, משהו בתכנון והאופי והפונקציונאלי
שלו, הנקיון יוצא הדופן בבלגן הכללי של המרכז,  ולדמיין איך כל המרכז יכול היה להראות ככה, כשרואים את כוונת
המשורר (האדריכל ולקוחותיו) שתוכננה לזמנה והיום היא שכיית חמדה וצריכה רק טיפול מסור, כמו כאן.
בבית ברוזה אין סחורה על המדרכה, השילוט אחיד, פשוט נקי גם מסביבו. רואים שיש כאן יד מטפלת ואוהבת.
ואכן אומר רמי בר עוז (ברוזה) שממשיך לטפל ולשמור על הבית וסביבתו, משכיר בתנאי נקיון ושמירת הסביבה, צובע,
מנקה אפילו על עמודי החשמל שבחזית אין שילוט פירטי! ככה הוא אוהב לראות את הבית בדיוק כמו שבנה אותו עם אביו
בסוף שנות ה 60 של המאה הקודמת.

רמי בר עוז (ברוזה) 2011

רמי שנולד במושבה מספר איך זה התחיל:
בצוות ההקמה של פיק"א היו מנהל, מהנדס, מנהלה ופועלים. משרדי המנהלה היו בבית האיכר  ולצידו בנתה פיק"א
שני בתים קטנים שבהם גרו אנשי צוות ההקמה עם משפחותיהם. כאשר פיק"א גמרה לבנות בפרדס חנה ועברה לחיפה
היא החכירה את 2 היחידות למתיישבים החדשים שהגיעו מגרמניה.
בבית אחד (המשמש היום כמרכז רפואי קטן)  גרה משפ' בר-טלמן שהביאו איתם מגרמניה ידע ונסיון בתחום הגלנטריה ופתחו בביתם
חנות בדים, חוטים וכפתורים ושירתו את כל נשות המושבה והסביבה.
בהמשך היה ביתם של משפ' רד'יבסקי ומשפ' לסקר להם היתה חנות מכולת ודגים בככר הנשיא ובחצר ביתם החזיקו בריכה לדגים
לשם הסתננו כל הילדים לחזות בהם.  כאשר סגרו את החנות ועברו לזכרון יעקב קנה החקלאי בן ציון ברוזה ובנו רמי את המגרש,
הרסו את כל המבנים ועליהם בנו בשנת 1969 את בית ברוזה.

אחרי שהתרשמו מתכנון מבנים שעשה בחיפה נבחר האדריכל הצעיר והמבטיח אורי לפובסקי לתכנן את הבניין.
הבניין בן שתי קומות עם מבואה על עמודים, קומת קרקע עם 6 חנויות, ושלוש דירות בקומה השנייה,
באחת מהן התגוררו בן-ציון וצילה ברוזה עד שהלכו לעולם.
בתכנון  הבניין נראה שהאדריכל מתייחס לסביבתו, לתכנון המקורי של מרכז המושבה בקנה מידה , במבואה על עמודים.
המיוחד שלו הוא הגימור באבן ירושלמית נבחר כזכרון מקשר למוצא משפחתו של בן ציון ברוזה – מוצא
שבהרי ירושלים. הקורה שעוטפת את כל הקומפוזיציה כמו אובייקט, כמו מגירת שולחן
מסוגננת משנות ה60, מושלם העומד בפני עצמו. מודרניזם ישראלי מקומי.
גם שני הברושים נשתלו אז בכניסה לחצר ובה שתלו פרדס קטן שחלקו עומד שם גם היום.

בהתחלה היו שם חנות וילונות של משפ' הרץ, הרי מכר בגדי ילדים ,לאדון מולדובר היתה חנות כלי בית.
למעלה גרה משפחתו של הרוקח האובנשטוק. זיוה בגדי נשים כבר 20 שנה כאן ,ועדיין רלוונטית. וגם תיווך עוזי,
זה שמכר לנו  את הבית, כאן הרבה שנים.