תל אלון- בית משפחת שליט

כתובת: תל אלון, פרדס חנה
שנת הקמה: 1928
אדריכל: שמואל רוזוב
סגנון אדריכלי: בנייה מקומית עם השפעות הסגנון הבנינלאומי
משמש היום: מגורים

כשהגענו לפרדס חנה והילדים הלכו לדמוקרטי בחדרה, חצי מהילדים בהסעות היו של משפחת שליט המורחבת. לקח לי שנים עד שהבנתי את כל המשפחתולוגיה שלהם. 4 דורות שחיים כאן, ועם רבים מהם חיי מצטלבים היום. הכל התחיל בתל אלון, נקודה היסטורית בין הפרדסים.

1928, קסלר שליט וקאופמן בביתם החדש *ארכיון בית הראשונים

בשנת 1927 הגיעו שלושה רווקים לתל אלון להקים 'האחזות' חדשה. אלפרד קאופמן, ז'ק קסלר ושמואל (מולה) שליט.
הם נפגשו ברחובות בה התקבצו אז עולים צעירים נאורים, ששאפו לחיי שיתוף וחקלאות. הכשירו את עצמם בעבודה בפרדס של גוטהילף ומשם הלכו לשנה למקוה ישראל. כאשר הרגישו מוכנים קנו קרקעות מפיק"א ברביה וקראו למקום 'תל אלון' ע"ש האלונים העתיקים שהיו
שם מקדמא דנא.
בשנת 1928 נבנה הבית הראשון בהתיישבות החדשה, זה היה הבית של מולה שליט. את הבית תכנן האדריכל שמואל רוזוב מחיפה, חברו ובן עירו של שמואל שליט. רוזוב שהתחיל אז את דרכו המקצועית וכבר היה חבר באגודת האינג’ינרים והאדריכלים בחיפה, הוזמן ע"י
שליט לתכנן את ביתו בהתיישבות. בית  גדול מידות שתוכנן ונבנה כבית למשפחה אף שעוד לא היתה כזו.
עד שיבנו את שאר הבתים גרו שלושתם כקומונה בביתו של שליט. בהמשך נבנה רק ביתו של קאופמן (שברבות הימים הכניס לארץ את האבוקדו והאפרסמון). קסלר נטש ראשון עוד לפני מלחמת העולם השניה וחזר לאנגליה, קאופמן עזב לקליפורניה בסוף שנות ה-40'.
ביתו נהרס עד היסוד רק בשנות ה-2000.

סביבות 1935, דינה שליט בחצר על רקע הבית *מאוסף המשפחה

בשנת 1931 התחתן שמואל עם דינה ליבני (ויסבורד) בת למייסדי תל אביב. דודי שליט, הבן הבכור שלהם (שלוקח אותי לטיולים וסיפורים מאלפים בשטח) מספר שדינה הייתה מורה במשק הפועלות של חנה מייזל בנהלל, הגיעה לפרדס חנה לחלום של בית בין הפרדסים, התיישבות עצמאית, חקלאות מבטיחה והתמודדות עם כל הקשיים וללא מקורות מימון. בבית נולדו דוד (דודי) ואחריו רותי השמשוני (מנהלת עמותת בית הראשונים). רוני (פיין) כבר נולדה במגד.
לבית הייתה דלת ברזל כבדה נגד שודדים, במטבח מרצפות טרקוטה, חדר האוכל במרפסת עם חלונות המשקיפים על הנוף. לחדר אוכל היה טוטולו (חלון קטן בין המטבח וחדר האוכל-ביטוי מסרט אנגלי).
בשנת  1936 בנו עמדה על הגג כהגנה, עם השנים היא הופכת לחדר חלומות לילדים.

דודי מספר, שלמרות שהבית היה גדול ונח והדרך הראשית (תוואי עתיק כנראה) מטול כרם לכרכור נשקפה מהחלונות, הבית היה מרוחק מכל מקום בלי כלי תחבורה מוטורים. הישובים הקרובים היו כרכור וחדרה והבידוד היה קשה. במשק היתה רפת עם פרות לא גזעיות, תנובת חלב נמוכה, טיפול רפואי לקוי ותפוחי אדמה שהסריחו בערמות.
עוד הוא מספר ומסביר מנסיונו- שמעט ההכשרה שלהם לא הספיקה, כולם היו מבתי סוחרים וללא כישורי חקלאות. שיטת ה'לבד' שלהם לא הוכיחה את עצמה כי בחקלאות, ככל שהיא יותר מאורגנת יש יותר הצלחות.

בשנות ה-30' החקלאות בישראל היתה בחיתוליה
למעט ענף ההדרים שהיה מאורגן מראשית המאה. ראשוני הפרדסנים היו האגרונומים שהגיעו לכאן מקליפורניה והיו למקור ידע לפרדסנות (מרכזו היה ברחובות).
שמואל היה לפרדסן ואף היה ממייסדי אגודת אפא"י ב-1932. צורת התארגנות כקואופרטיבים איפשרו עיבוד אריזה ושיווק מאורגנים של הפרי. בית האריזה של אגודת תל אלון ה'בייקה' הגדול עומד עד היום כפי שנבנה אז. דודי שליט בנו גם הוא פרדסן וברבות השנים היה יו"ר אגודת אפא"י. המשפחה ממשיכה לגדל 'קליפים' (מילה חדשה להדרים) עד היום.

בשדות תל אלון, משמאל בית המגורים, מימין בניין הפועלים * מאוסף המשפחה

בשנת 1933 ממערב לתל אלון קמה מגד, בה השתכנו 20 משפחות חדשות עם ילדים, בשנת 1934 הצטרפה לתל אלון משפחת חנוביץ שהגיעה מתל אביב לבית הבאר של דר' שטאל. קמה קהילה. באותו הסלון בו ארזו פעם את הפרי הראשון של הפרדס ההורים ערכו עכשיו מסיבות, אורחים שהגיעו מרחוק התארחו בפנסיון שטרן שנחשב אז. הילדים הפכו לחבורות ולבית הספר העממי (אלונים) רכבו שעתיים על חמור.

בראשית מלחמת העולם ה-2 מולה התגייס לצבא הבריטי והמשפחה עברה למרכז פרדס חנה. הבית הושכר למוסד עלומים-מחלקת הנוער לבני חיילים שגויסו למאמץ המלחמתי. (דודי זוכר שהילדים הקימו עולם קטן והוא אהב ללכת לשחק איתם). כשמולה חזר ב- 1946 ההורים קנו בית במגד שם גם נולדה רוני הצעירה באחים.
בשנות ה-80 חזרו בני המשפחה לגור בו, הבית שופץ מבלי לשנות את אופי המבנה המקורי כפי שתוכנן ע"י האדריכל שמואל רוזוב (שלימים יתכנן גם את בית הכנסת המרכזי של פרדס חנה, על כך פוסט בהמשך).

סוף שנות ה-30' ה"בייקה" בית אריזה של תל אלון, על כביש 65 היום. צילום: צלמונית 'קריסטל' חדרה *ארכיון בית הראשונים

3 חברים יצאו לדרך. משמאל הבית מימין הצריף. *ארכיון בית הראשונים

2012, דודי שליט על רקע הבית של האדריכל שמואל רוזוב

2012, שדרות הדקלים לביתו של קאופמן

* תודה רבה לדודי שליט, רותי השמשוני ורוני פיין ולכל משפחת שליט המורחבת. וליצחק (איקא) חנוביץ

1945, מולה שליט (משמאל) וחבר בפרדס על רקע בית הפועלים של תל אלון *ארכיון בית הראשונים

הצריף ששימש למגורים עד בניית הבית * מאוסף המשפחה

2012, בית האריזה של תל אלון

מודעות פרסומת

17 Responses to תל אלון- בית משפחת שליט

  1. תודה רבה וכל הכבוד על שימור הזיכרון והבנת המרחב בו אנו חיים.
    בסמוך לבית האריזה שהצגת שוכן בית אריזה דומה. בסרט הדקומנטרי שליווה את התערוכה היפה על עבודתו של האדריכל דוד רזניק, במהלך נסיעה על כביש 65, ביקש רזניק לעצור את הרכב לצד בית האריזה, נעמד בצמוד אליו והכריז שזה המבנה הטוב ביותר שהוקם בישראל. כדאי לראות את הסרט ולשמוע את הסבריו של האדריכל הוותיק.

  2. רותי שליט says:

    וואו, אילנה, איזה פוסט נהדר! (ולא רק בגלל הקרבה המשפחתית).
    אני זוכרת סיפור שסיפרו במשפחה על הבית בתל אלון שבנו לו את החדר למעלה אבל שכחו לבנות מדרגות שמובילות אליו ושנים רבות טיפסו אליו בסולם..

  3. ruty says:

    גם אני אשמח לראות את הסרט המלוה את עבודתו של דוד רזניק .

  4. מצטרף למה שמיכאל כתב, פוסט מעניין ויפה, תודה על זה.

  5. אביבה says:

    מרתק.
    אשמח ל"מראה מקום".
    בעוונותיי אני מתקשה למקם את הבית בפרט ואת "תל אלון" בכלל בפרדס חנה של היום…

  6. טלי מלינוביץ says:

    כבוד ותודות לאילנה שרואה "מרחוק" יופי ויחוד שאנו לעיתים "עיוורים" להם בגלל היותם חלק משגרת החיים.
    הבית והחצר הנהדרת שלו, שבו לחיים כאשר רותי (השמשוני – הבת של מולה ודינה שליט) גידי וילדיהם החליטו לחזור לפרדס חנה ושיפצו את הבית במשך מספר שנים בהרבה עבודה עצמית.
    שם התכנסה המשפחה וחגגה אירועים רבים.
    בשנים בהם עמד הבית שומם הוא היווה (יחד עם בית קאופמן) אתר אימונים ל"קפיצת ברזנט" עבור חניכי הגדנ"ע והצופים במושבה. זכורה לי לפחות יד שבורה אחת מאימון כזה. אז איש לא בא בתביעות ביטוח וכד'.

    טלי מלינוביץ (שליט – בת של דודי)

  7. מקסים.מרתק. כל החידות לאט לאט נפתרות לגביי כל מיניי מבנים ישנים ונטושים, בתים מעניינים..

  8. מקסים. תודה רבה אילנה על התיעוד. זה מרתק. המשיכי כך!

  9. דודי שליט says:

    מקום שמור =אתר אדיר,נכס לפרדס חנה .
    ככל שהדברים נוגעים אלינו העובדות והנתונים והמסמכים ,נכונים ומדויקים
    דודי שליט

  10. טלי מלינוביץ says:

    בשנת 2006 במלאת 100 להולדתם של שמואל – מולה ודינה – ארגנו ילדיהם כנס משפחתי בחצר תל אלון.
    דינה הגיעה לארץ כתינוקת, ובשנה זו מלאו גם 100 לעליית משפחתה – משפחת לבני וייסבורד, לארץ.
    משפחת ליבני וייסבורד נמנית על המשפחות שהקימו את תל אביב.
    לכנס בתל אלון הגיעו קרובים מרחבי הארץ והעולם, סופרו בו סיפורים והועלו בו זכרונות.

    גולת הכותרת היתה העלאת המחזה "ארץ הנימוסים" לילדים, שנכתב על ידי דינה בצעירותה ונמצא בין המסמכים שהותירה אחריה. נכדתה שירה (פיין – הבת של רוני) – ביימה את ילדי המשפחה (ניניהם של מולה ודינה) במחזה החביב.

  11. גלית שטיין says:

    מקסים ומרגש תודה אילנקה

  12. Itay Yahel says:

    סיפור מדהים של עבר מרשים ושלרבים מאד חסר, אכן היו ימים בארץ חבר, השאלה מה בעוד מאה מאתיים שנה מכל זה ישראר? למרות שהדור הצעיר והחדש, לבטח לא יתעצל, את המורשת יפעל לשמר…

  13. David Kaufmann says:

    אני הנכד של אלפרד קאופמן ובנו של ג'ונתן. תודה רבה לך על המידע והתצלומים. שניהם עזרו לי למצוא את המיקום המדויק של אדמת קאופמן שסבא ואבא שלי אהבו כל כך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: